Chava Alberstein

Chava Alberstein

' born December 8, 1946 in Poland, is an Israeli singer, lyricist, composer, and musical arranger.

Contents 1 Biography 2 Musical career 3 Critical acclaim 4 Political views and controversy 5 Awards 6 Quotes 7 Discography 8 References 9 External links Biography Born Ewa Alberstein in Szczecin, Poland, her name was Hebraized to Chava when she moved to Israel with her family in 1950.[1] She grew up in Kiryat Haim.

In 1964, when she was 17, she was invited to appear at the Hammam Nightclub in Jaffa. She sang four songs accompanied by herself on guitar and her brother Alex on the clarinet.[2] The program was broadcast live on the radio. After a guest appearance on Moadon Hazemer, recorded on Kibbutz Beit Alfa, she signed a recording contract with CBS.[2] Early in her career, she appeared at the Amami Cinema in Haifa's Neve Sha'anan neighborhood. Haaretz columnist Neri Livneh describes her as "a little slip of a thing in a blue youth movement shirt, her face covered by huge glasses".[3]

Alberstein was drafted into the Israel Defense Forces in 1965, and became one of many Israeli artists to rise to stardom by entertaining the troops.[citation needed]

Musical career Alberstein has released more than 60 albums. She has recorded in Hebrew, English and Yiddish. In 1980, Alberstein began to write and compose. Most of the songs on her album Mehagrim (Immigrants) are her own work.[2] Alberstein's husband was the filmmaker Nadav Levitan, who wrote the lyrics for her "End of the Holiday" album. In 1986 she wrote music for Levitan's film Stalin's Disciples.[4] Levitan died in 2010. Her songs have been included in a number of multi-artist collections, among them "Songs of The Vilna Ghetto" and "The Hidden Gate – Jewish Music Around the World".

Critical acclaim According to Israel's second largest daily newspaper Yedioth Ahronoth, Alberstein is the most important female folk singer in Israel history:[5]

If [Israel has] a true folk singer, it is Chava Alberstein.

Political views and controversy Alberstein is a champion of liberal causes. Throughout her career she has been an activist for human rights and Arab-Israeli unity.[1] In 1989, Alberstein's song Had Gadya (a spin-off on a traditional song Chad Gadya, which is sung at the Passover seder[6]%29 in which she criticizes Israel's policy towards Palestinians, was banned by Israel State Radio.[4][7][8] The song was later used in the film Free Zone by director Amos Gitai in Natalie Portman's 7-minute crying scene.[9]

Alberstein is also a champion of the Yiddish language both in her recordings and in a video titled "Too Early To Be Quiet, Too Late To Sing",[10] which showcases the works of Yiddish poets.

Awards Alberstein won the Kinor David (David's Harp) Prize. In 1999 she received the Itzik Manger Prize.[11] On January 28, 2011, she received the Lifetime Achievement Music Award from the Israel Association of Composers, Authors and Publishers of Musical Works, and holds honorary doctorates from Tel Aviv University and the Weizmann Institute of Science of Israel. On May 13, 2018, she was awarded an honorary doctorate in music from Brandeis University.

Quotes "Even though I have lived in Israel nearly my entire life, I am constantly questioning my place in the world. Maybe this searching comes from being an artist, maybe it comes from being a Jew. I'm not really sure."[12] Discography Number Album Name Meaning in English Release Date Language References 1 Hine Lanu Nigun Here We Have a Tune 1967 Yiddish 2 Perach haLilach Lilac Flower 1967 Hebrew 3 Tza'atzueiah shel Osnat Osnat's Toys 1967 Hebrew 4 Mirdaf The Chase 1970 Hebrew gold[10] 5 Mot haParpar Death of the Butterfly 1968 Hebrew 6 Chava Alberstein beShirei Rachel Songs By Rachel 1969 Hebrew 7 Margaritkalach Daisies 1969 Yiddish 8 Mishirei eretz ahavati Songs of My Beloved Country 1970 Hebrew 9 Chava beTochnit Yachid 1 One Woman Show 1 1971 10 Chava beTochnit Yachid 2 One Woman Show 2 1971 11 Isha ba'Avatiach A Woman in a Watermelon 1971 Hebrew 12 Chava vehaPlatina Chava and the Platina Jazz band 1974 13 Chava veOded be'Eretz haKsamim Magic Land 1972 14 Lu Yehi Let it be 1973 Hebrew 15 K'mo Tzemach bar Like a wild flower 1975 Hebrew 16 Lehitei haZahav Golden hits 1975 Hebrew gold[10] 17 Tzolelet Tzabarit Sabra Submarine 1975[10] or 1976[13] 18 Elik Belik Bom 1976 19 Halaila hu shirim The Night Is Songs 1977 Hebrew 20 Karusella 1 Carousel 1 1977 21 Karusella 2 Carousel 2 1977 22 Karusella 3 Carousel 3 1977 23 Shirei Am beYiddish Yiddish folk songs 1977 Yiddish 24 Hitbaharut Clearing 1978 25 Chava vehaGitara Chava and the guitar 1978 26 Chava Zingt Yiddish Chava Sings Yiddish 1979 Yiddish 27 Ma Kara ba'Eretz Mi What Happened in the Land of Who 1979 28 Ani Holechet Elai I Go to Me 1980 29 Shir beMatana A Gift of Songs 1980 30 Kolot Voices 1982 31 Shiru Shir im Chava Sing a song with Chava 1982 32 Nemal Bayit At Home 1983 gold 33 Avak shel kochavim Stardust 1984 34 Mehagrim Immigrants 1986 35 Od Shirim beYiddish More Songs in Yiddish 1987 Yiddish 36 HaTzorech baMilah, haTzorech baShtika Word And Silence 1988 37 London 1989 38 MiShirei Eretz Ahavati Songs of my Beloved Country 1990 Hebrew 39 Ahava Mealteret Improvised Love 1991 Hebrew gold 40 HaChita Zomachat Shuv The Wheat Grows Again 1992 Hebrew 41 The Man I Love 1992 42 Margaritkalach Daisies 1994 Yiddish 43 Derech Achat One Way 1995 44 London beHofaah London – Live 1995 45 Yonat ha'Ahava The Dove of Love 1996 Hebrew 46 Adaber Itcha I Will Talk to You 1997 Hebrew 47 The Collection (box set) 1998 Hebrew gold 48 Crazy Flower 1998 Hebrew 49 The Well – With The Klezmatics 1998 Yiddish 50 Chava Alberstein – Yiddish Songs 1999 Yiddish 51 Tekhef Ashuv Be Right Back 1999 Hebrew 52 Children's songs – The Collection 2000 Hebrew 53 Foreign Letters 2001 December 54 The Early Years – The Box Set 2003 55 End of the Holiday 2004 Hebrew 56 Coconut 2005 Hebrew 57 Like a Wild Flower (New Version) 58 Lemele 2006 59 The Milky Way – Songs for Children 2007 60 Human Nature 2008 61 live – from Alberstein's live concert 2008 62 Chava Alberstein – the original albums – four collection CD set 2008 References

Richard Nidel (2005). World music: The basics . Routledge.

Chava Alberstein bio

Archived

September 5, 2008, at the Wayback Machine

Haaretz

Archived

August 11, 2009, at the Wayback Machine

Dorůžka, Petr (October 2008). "Chava Aberstein má ráda izraelskou poušť". Harmonie (in Czech) (10). pp. 18–21.

"Chava Alberstein" . Aviv Productions, Ltd. December 11, 2001. Retrieved August 22, 2011.

"Adam Zarek – Chad Gadya" . Chatrh.org. Retrieved August 22, 2011.

"Israel: Chava Alberstein banned" . Freemuse. Archived from the original

on January 19, 2009. Retrieved August 22, 2011.

"Chava Alberstein: Multilingual Folkie" . My Jewish Learning. Retrieved August 22, 2011.

Michael Guillen (July 27, 2006). "2006 SFJFF (San Francisco Jewish Film Festival) — Interview With Amos Gitaï" . twitchfilm.net. Archived from the original

on March 31, 2009. Retrieved June 3, 2009.

"Chava Alberstein" . Aviv Productions, Ltd. December 11, 2001. Retrieved August 22, 2011.

Shahar, Nathan (March 2009). "Chava Alberstein" . Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. Jewish Women's Archive. The date of the Manger Prize is given in "Mendele: Yiddish literature and language" . Retrieved 2019-03-20. Archive of the Mendele mailing list.

"Alberstein, Chava (1947–) – Personal History, Influences and Contributions, The First Years (1967–69), Biographical Highlights, Personal Chronology:, The 1970s – Album, Songs, Music, Yiddish, Israeli, and Musical" . Encyclopedia.jrank.org. December 8, 1947. Archived from the original

on March 3, 2016. Retrieved August 22, 2011.

"Dartmouth Jewish Sound Archive" . Dartmouth.edu. Retrieved August 22, 2011. External links Chava Alberstein

on IMDb Chava at  Aviv Productions Chava Albertstein, Israeli Singer and Peace Activist

(NPR Interview) Chava Alberstein

at MOOMA (in Hebrew) Alberstein, Chava (1947–) – Personal history, Influences and contributions, The first years (1967–69, Biographical highlights, Personal chronology, The 1970s) https://archive.today/20130415103052/http://www.natureculture.org/w... https://en.wikipedia.org/wiki/Chava_Alberstein

חוה אלברשטיין - ויקיפדיה

חוה אלברשטיין

' (נולדה ב-8 בדצמבר 1946בשצ'צ'ין, פולין) היא זמרת-יוצרת ישראלית, הפעילה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20.

אלברשטיין הוציאה לאור מעל לשישים אלבומים, הרבה יותר מזמרים אחרים בישראל, כאשר שמונה מהם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית. אלבומיה כוללים בין השאר שירים שהפכו קלאסיים בזמר העברי ("מרדף", "משירי ארץ אהבתי"), שירי ילדים ("אליק בליק בום", "דלת הקסמים"), שירי מחאה חברתית ("לונדון", "צל") ופוליטית ("חד גדיא", "הקוסם", "שחמט"), וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל, וכן להצלחה בינלאומית גדולה החל מראשית המאה ה-21. אלברשטיין נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות.[2] היא זכתה לתיאורים "הזמרת הישראלית הגדולה מכולן"[3] ו"סמל ומופת לזמר העברי".[4] בפברואר 2011 קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים.[5]

ביוגרפיה אלברשטיין נולדה בשנת 1946, בשצ'צ'ין שבפולין בשם אווה אלברשטָיין. שם אימה היה מינה אלברשטיין. בשנת 1951, כשהייתה בת ארבע, עלתה לישראל עם הוריה, למעברת "שער העלייה" שבחיפה. את אנשי המקום, אשר רובם פליטים ניצולי שואה מאירופה, היא תתאר לאחר שנים בשיר "שרליה" כ"אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים". הוריה דיברו פולנית, יידיש, רוסית, ועברית. משפחתה עברה בהמשך להתגורר בקריית חיים, והיא למדה בבית הספר תיכון קריית חיים.[6] בספרה הראשון, "שיר במתנה", סיפרה אלברשטיין כי את שמה העברי חוה נתנה לה הגננת בגן הילדים.

בשנות ילדותה החלה חוה הצעירה לשיר ולנגן בגיטרה, ואף למדה פיתוח קול, לאחר שזכתה במלגה מיוחדת של כישרונות צעירים בתחרות "תשואות ראשונות". בשנת 1964, בטרם מלאו לה 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה. היא הצטרפה ל"מועדון זמר" של מאיר הרניק, ושם התגלתה על ידי המלחין נחום היימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ. היימן המליץ על חוה אלברשטיין לסיימון שמידט, שפתח שנה קודם לכן סניף ישראלי של חב' CBS. בשנת 1965 יצא לאלברשטיין תקליטון ראשון בחברת CBS (לימים NMC),[7] שבה הוחתמה. לאחר שירותה הצבאי, שבו הופיעה בתחילה ב"צוות הווי גולני" וב"שלישיית פיקוד צפון" ואחר כך כזמרת סולו, הוציאה אלברשטיין בשנת 1967 את תקליטה הראשון, "חוה אלברשטיין בשירים עבריים". זמן מה לאחר מכן, יצא תקליט זה בהוצאה מחודשת בשם "פרח הלילך". האלבום כלל את השירים "פרח הלילך", "מקהלה עליזה" ו"פנס בודד", שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. באותה שנה אף הוציאה אלבום ביידיש ואלבום שירי ילדים.

ב-1969 הקליטה אלברשטיין עם דני גרנות את התקליט "משירי רחל", בעיבוד אוונגרדי יחסית לאותם ימים, כאשר חלק מהשירים (בפרט "אשתו") מלווים בכלי הקשה בלבד. הלחנים נכתבו על ידי דרורה חבקין, דני ליטני, אלברט פיאמנטה ומוני אמריליו. על העיבוד המוזיקלי היה אחראי זוהר לוי. אלברשטיין מכנה את האלבום "הדבר הכי אוונגרדי שעשיתי בחיים".[8]

שנות השישים והשבעים בשנות ה-60 וה-70 נעה אלברשטיין בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש. בריאיונות שנערכו עמה סיפרה שבילדותה שמעה יידיש בבית, כאשר נהגה להאזין להוריה ולחבריהם. כך התחברה לשפת היידיש, שאותה תיארה כעושר תרבותי קסום ובלתי נדלה. באחד מריאיונותיה הראשונים אמרה:

יידיש ישר עושה לי השראה. אני רואה צבעים, ריחות וישר אני רוצה לשיר.

אולם, לעיקר הצלחתה בשנים אלה זכתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים וגדולים, כמו סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, דפנה אילת, נעמי שמר, נחום היימן, נורית הירש, אהוד מנור, נתן יונתן, רחל שפירא, מוני אמריליו, מתי כספי, חנן יובל, לאה נאור, יורם טהרלב ועוד, ועם עיבודים של אלכס וייס ואחרים. שירים כמו "אליעזר בן-יהודה" "חיוכים", "ויויו גם", "את חרותי", "שיר ארץ", "שיר סיום", "כמו עשב בניסן", "את תלכי בשדה", "נחל התנינים", "כפל", "שיר משמר" (שכתב נתן אלתרמן לבתו תרצה אתר) ועוד רבים היו ללהיטים גדולים, והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה.

כמה מהבלדות הידועות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של מדינת ישראל, חלקם למלחמות ולשכול. השיר "מרדף" (מילים: ירון לונדון), שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, "בשביל אל הבריכות" (מילים: יורם טהרלב) המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה והשיר "לו יהי" של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום הכיפורים והפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה. השיר "החיטה צומחת שוב" נכתב על חללי אותה מלחמה מקיבוץ בית השיטה והוקלט על ידי אלברשטיין לאלבומה "נמל בית" בשנת 1983, תקופת מלחמת לבנון הראשונה. הביצוע של אלברשטיין לשיר "לכל איש יש שם" של זלדה (מתוך האלבום "כמו צמח בר", שיצא בשנת 1975) מזוהה עם טקס קריאת שמות הנספים בשואה. עוד משיריה המפורסמים הם "החול יזכור" של נתן יונתן, המבכה את "הנעורים שבאו פתע אל סופם" והפך עם השנים להיות מזוהה עם שכול.

לצד שירי המולדת, ביצעה אלברשטיין גם שירים אישיים יותר המבטאים את נפש האדם ובעיקר את נפש האישה. הדבר בא לידי ביטוי בולט בתוכנית היחיד הראשונה שלה בשנת 1971, וכן באלבום "כמו צמח בר" משנת 1975, ששיקף את הלך הרוח במדינה אחרי מלחמת יום הכיפורים. זה אחד האלבומים החשובים בקריירה שלה והמצליח ביותר מביניהם, עם השירים "כמו צמח בר" המדבר על כאב בעקבות דחייה חברתית והשיר "אדבר איתך" ("כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך...") המבטא אהבה של אישה לגבר (שניהם למילותיה של רחל שפירא). בשנת 1978 הקליטה אלברשטיין אלבום משיריה של שפירא בשם "התבהרות", שכלל את השירים "שיר תשרי", "התבהרות חלקית", וכן את "פרח משוגע" בלחנו של מוני אמריליו.

אלברשטיין הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. היא החלה זאת כבר באלבומה הראשון, שבו נכלל השיר "מקהלה עליזה" (נאור - הירש) שהפך ללהיט ילדים גדול. אלבומה השני, "צעצועיה של אסנת", כבר הוקדש כולו לשירי ילדים וכך גם אלבומים נוספים שהוציאה. באמצע שנות השבעים השתתפה אלברשטיין בתוכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית.

שנות השמונים והתשעים בשנות ה-80 המשיכה אלברשטיין להקליט ברציפות ולהוציא מדי שנה אלבום ואף שניים. ב-1980 הוציאה את האלבומים אני הולכת אלי ושיר במתנה, כשהראשון הורכב כולו מלחניו של נחום היימן. אלברשטיין נסעה ללונדון ושם הקליטה בהפקתו של היימן ומוזיקאים מקומיים את האלבום הכולל שירים שכתבו נתן יונתן, נתן אלתרמן, אהוד מנור, רחל ולאה גולדברג. בהמשך העשור החלה אלברשטיין לבצע יותר שירים שכתבה והלחינה בעצמה ופחות של יוצרים אחרים. היא עברה משירי ארץ ישראל היפה לשירי מחאה אישיים, כיוון שהרחיק אותה מחלק מקהלה הישן, שהסתייג מביטויים של מחאה חברתית ופוליטית. השינוי חל גם בסגנון המוזיקלי: מבלדות לשירים בגוון מחוספס יותר של רוק רך ופופ.

בשנת 1982 השתתפה בערב הוקרה למלחין משה וילנסקי שנקרא זר כלניות למשה וילנסקי (ויצא כאלבום לאחר מכן). אלברשטיין שרה באירוע את השיר "תפילת יום הולדת" (מילים: תרצה אתר).

בספטמבר 1983 הוציאה את האלבום "נמל בית", שמרבית שיריו והופקו מוזיקלית על ידי מנחם ויזנברג ואלברט פיאמנטה. שיר אחד אחד עובד על ידי משה וילנסקי. בין שירי האלבום בלטו: "החיטה צומחת שוב" (שהפך לשיר זיכרון בולט), "בגלל הלילה" והדואט "שוב" עם אריק סיני (שיר שבוצע במקור על ידי שמוליק קראוס וג'וזי כץ). בסוף שנת 1983 הנחתה אלברשטיין לצד יהורם גאון את פסטיבל שירי הילדים והתחרתה בו עם השיר "עולם קטן".

התקליט "מהגרים" משנת 1986, שבו כתבה לראשונה את מרבית השירים, עסק בתחושות ורגשות של מהגרים לארץ מתקופות שונות, כפי שהיא והוריה היו בעבר. שירי האלבום הופקו מוזיקלית על ידי יהודה עדר. האלבום כלל את השיר "שרליה" העוסק בשוכני מעברת שער העלייה שבה גרה אלברשטיין כשעלתה לארץ ובזכות הצלחת השיר המנציח את המעברות, נבחרה אלברשטיין להדליק משואה בטקס יום העצמאות.

מגמת השינוי המוזיקלי בולטת ביותר באה באלבומה המצליח "לונדון" שיצא ביולי 1989, שהיה גם אלבומה הרוקיסטי ביותר, בו נכללו שירי מחאה כמו "לונדון" של חנוך לוין (מתוך המחזה "אורזי מזוודות"), המתאר סיבות אישיות לעזיבת הארץ לטובת לונדון ("שם היאוש נעשה יותר נוח"), ו"חד גדיא", שיר מחאה פוליטי לנוכח האינתיפאדה הראשונה וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. שיר זה, המתאר מחזור דמים כפראפרזה על השיר הידוע מההגדה של פסח, נפסל לשידור בתחנות הרדיו וגרר תגובות סוערות נגדה. ירוסלב יעקובוביץ/ הפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

ביוני 1991 הוציאה את האלבום "האהבה מאלתרת", שהופק מוזיקלית על ידי עובד אפרת. בין שירי האלבום בלטו "שיר מגרש את החושך" (מילים של אלברשטיין ללחן גאורגי) שעוסק בהעצמה נשית ושיר הנושא. עוד בשנת 1991 כתבה ליהודית תמיר את "שיר ערש".

בשנת 1992 כתבה לאורנה ומשה דץ את "חללית".

בשנת 1992 השתתפה אלברשטיין במחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בתפקיד המספרת. מפיק המחזמר היה אברהם דשא (פשנל) והבמאי היה צדי צרפתי. במחזמר השתתפו גם שי זורניצר בתפקיד יוסף ומקסים לאונידוב בתפקיד פרעה. באותה שנה כתבה לדורון מזר את השיר "טוב שצלצלת הבוקר", שהלחין מיקיאגי. השיר זכה להצלחה והופיע באלבומו של מזר "קול". עוד באותה תקופה שירה "נוסע סמוי", אשר הולחן במקור על ידי גדעון כפן למילותיה, הולחן מחדש על ידי יהודית רביץ ויצא בשנת 1993 באלבומה של רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות".

בשנת 1994 כתבה אלברשטיין ספר ילדים בשם "אני לא מושלם!", אותו אייר איקו אביטל.

באפריל 1995 הוציאה את האלבום "דרך אחת", שהפיק מוזיקלית אילן וירצברג. בין שירי האלבום בלטו "יש לי זמן" או "כמעט שנתיים", שעסקו בחייה האישיים. עוד בשנת 1995 צילמה אלברשטיין עם בן זוגה הבמאי נדב לויתן את סרט התיעוד "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר". השניים התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ. רבים מן היוצרים שהופיעו בסרט נפטרו זמן מה לאחר הצילומים, והסרט מהווה מעין מחווה של הנצחה לדור שלם של יוצרי יידיש. בסרט שרה אלברשטיין בביצוע חי כמה שירים ביידיש. הדסה קסטין, אשתו של אחד המשוררים המופיעים בסרט, בינעם הלר, מקריאה את שירו "מיין שוועסטער חיה", בשנת 1998 הלחינה והקליטה חוה את השיר באלבומה "די קרעניצע - הבאר" עם להקת הקלזמטיקס.

באפריל 1999 הוציאה את האלבום "תיכף אשוב", שכלל שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו "שלום רב" שכוון כנגד הכפייה הדתית, "הקוסם" שביקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו וגרר שיח ציבורי, ו"רבקה" למילותיה של רחל שפירא שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים (אף על פי שבו מתוארת הגיבורה דווקא כרבקה מהתנ"ך).

החל ממחצית שנות התשעים ועד לשנת 2007 קיימה אלברשטיין את הופעותיה מחוץ לישראל, אף על פי שהמשיכה לגור בה. ההופעות הראשונות שקיימה לאחר ההפסקה הארוכה זכו לתשומת לב רבה ולהד תקשורתי רחב. בסוף שנות התשעים ובתחילת המאה ה-21 היא הוציאה אלבום יידי בשם "The Well" ("הבאר") עם להקת הקלזמטיקס, איתה גם הופיעה בארצות הברית, את האלבום "Foreign Letters" ("אותיות זרות") שכלל שירים חדשים בעברית וביידיש, ואוסף משיריה העבריים עבור הקהל הבינלאומי בשם "Crazy Flower: A Collection" ("פרח משוגע: אוסף"). אלברשטיין זוכה החל מראשית המאה ה-21 להצלחה יפה בשוק המוזיקה הבינלאומי, שם היא מקוטלגת בדרך כלל כאמנית מוזיקת עולם.

העשור הראשון של המאה ה-21 אלברשטיין זכתה להצלחה מחודשת בארץ עם האלבום "מוצאי חג" משנת 2003. באלבום זה בולטת שוב מחאה חברתית, בעיקר היחס לעובדים הזרים ונושא איכות הסביבה, כמו בשירים "מוצאי חג", "וורה מבוקרשט", "צל", "נדל"ן", "נחל גוסס" ועוד. אלבומה הבא, "קוקוס", שיצא בשנת 2005, היה קליל ומחוייך יותר, עם השירים "קוקוס", "כל שעה נשיקה" ו"גבר כלבבי".

בשנת 2004 זכתה אלברשטיין בפרס אקו"ם על ביצוע, הפצה וקידום הפזמון הישראלי. בשנת 2005 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2006 יצא בהפקה בינלאומית אלבום יידי בשם "לעמעלע" ("כבש קטן"), שהכיל שירים של משוררי יידיש ידועים כמו איציק מאנגר, שאותם הלחינה אלברשטיין בעצמה. אלבום זה זכה בישראל לתשומת לב גדולה יותר מאשר אלבומיה הקודמים ביידיש. בראיון שנערך לשם קידום האלבום בעיתון ידיעות אחרונות התבטאה אלברשטיין כנגד תחרות הזמר הטלוויזיונית "כוכב נולד". בשנה זאת, הוענק לאלברשטיין פרס הופשטיין על הישגיה המוזיקליים ביידיש ועל אומץ ליבה בהעניקה לשיר יידיש מקום מכובד ואמוציונלי, גם בזמנים בהם היידיש לא הייתה פופולרית בפומביי.

באותה השנה, יצאה לאור מהדורה חדשה של אלבומה משנת 1975 "כמו צמח בר". הוצאה זו כללה כרצועות בונוס את הביצוע המקורי לשיר הנושא "כמו צמח בר" מתוך הסרט "דודי ורעי", וכן דיסק בונוס עם ששה קטעים מהופעה חיה באולם צוותא משנת 1976 וקטע וידאו מאותה הופעה. בפתח החוברת המתלווה לאלבום, הוסיפה אלברשטיין מספר מילים למהדורה החדשה, בה היא תוהה על התמימות והנאיביות שאפפו את מילות שירי האלבום המקורי: האמנם - "מלחמה שאף פעם לא די לה היא עכשיו במקום אחר"? האמנם - "הזמן ישקיט הכל"? ... האמנם למדנו מה שהבטחנו לעצמנו?

ב-1 בינואר 2007 פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת. בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש "שביל החלב - שירי ערש", למילותיהן של עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן השתתפה בהקלטת השיר "נפשי" של שאנן סטריט. באפריל 2008 יצא אלבומה "טבע האדם", שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג'אז אבי ליבוביץ', אותו פגשה תוך כדי עבודתה עם סטריט. האלבום הולחן ברובו בידי ליבוביץ' והחזיר את אלברשטיין לעמדת "הזמרת המבצעת" לראשונה מאז שנות השמונים. באוקטובר 2008 יצא האלבום הכפול "חוה אלברשטיין בהופעה", שהוא תיעוד של סיבוב ההופעות המצליח. ההופעה הוקלטה באולם "נגה" ביפו, שם גם התקיימה ההופעה הראשונה בסיבוב הקאמבק בשנת 2007.

העשור השני של המאה ה-21 בשנת 2010 הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-58 במספר "ברוך הבא", שזכה לתשבחות המבקרים.[9][10]

בינואר 2011 הוכרז כי אלברשטיין תקבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי. ועדת השופטים קבעה כי אי אפשר להסתכל על עולם התרבות הישראלי ולא לראות שם את חוה אלברשטיין במקום מרכזי.

ב-15 באוגוסט 2011 הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-59 במספר "ילדת טבע", הכולל דיסק המצורף לספר עם המילים. האלבום ממשיך בצורה דומה את "מסורת" האלבום "שביל החלב - שירי ערש", והוא מורכב משירים ומקטעי קריאה קצרים שכתבה עדולה (סבינה מסג) לילדים ומבוגרים כאחד. בחלק מהשירים משתתף בשירה גם נכדה של אלברשטיין, איתי אנגל. שיר הנושא הוא הסינגל הראשון שיצא לרדיו.

בנובמבר 2011 קיבלה אלברשטיין את תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. במאגדת שהוציא המכון של המושב השנתי השישים ושלושה של המועצה הבינלאומית נכתב: בהוקרה על המגוון המרשים של כישרונותיה כמלחינה, מחברת שירים ובמיוחד כזמרת בעלת קול מענג ורפרטואר רחב ברב גוניותו ובמסריו האוניברסליים, שהעשיר את חיי התרבות בישראל למעלה מארבעה עשורים וריתק קהלים ברחבי העולם; על פרשנותה רבת הכיסופים והרגש לשיר היידי ועל פועלה הסגולי בשימור והחייאת המוזיקה היידית כחלק מהמורשת התרבותית של ישראל ושל העם היהודי; ועל מחויבותה הבלתי נלאית לשאת על נס את ערכי הצדק וכבוד האדם, ולקדמם באומץ לב.

באפריל 2013 הוציאה אלברשטיין את האלבום "ואיך אצלך". האלבום, בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט, זכה לשבחים רבים ואף הגיע למעמד אלבום זהב תוך שלושה שבועות מצאתו. שירי האלבום עסקו, בין השאר, בהתמודדותה של אלברשטיין עם פטירתו של בעלה נדב לויתן שלוש שנים קודם לכן.

בשנת 2014 יצא במסגרת פרויקט "עבודה עברית" האלבום "שרות חוה אלברשטיין" ובו גרסאות כיסוי של זמרות צעירות לשיריה מתקופות שונות. האלבום התבסס על מופע משנת 2009 בשם "בנות חוה" בו הצדיעו הזמרות, רובן מסצנת האינדי הישראלית, ליצירתה רבת השנים של אלברשטיין ולתרומתה למוזיקה הישראלית.[12] בשנה זו שיתפה פעולה עם היוצר שלומי שבן, והקליטה עמו את השיר "תרגיל בהתעוררות", שיצא באלבום באותו השם והגיע לראש המצעד השנתי של רשת ג' לשנת תשע"ד. כמו כן הלחינה את השיר "July" לאלבום "הכל לטובה" של שאנן סטריט, עמו שיתפה פעולה גם באלבומו הראשון.

בשנת 2015 הוציאה את האלבום "סרנדה", בו חזרה לסגנון מוזיקלי המבוסס על שירה וגיטרה אקוסטית. בשנת 2016 יצא האוסף "סיפור חיים", המוגדר כ"אנתולוגיית שירי משוררים". באותה השנה הוציאה את האלבום "בוא המורה".

ב-2017 החלה אלברשטיין בסדרת הופעות בשיתוף שלומי שבן. בהופעה זו מבצעת הזמרת שירים משלל תקופות ומבצעת לראשונה על הבמה שירים שמעולם לא ביצעה בצורה חיה. הפרמיירה לסדרת הופעות זו בוצעה ב-23 בספטמבר.

במאי 2018 קיבלה אלברשטיין תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברנדייס.[13]

בשנת 2019 השתתפה לראשונה בפרסומת, לחברת yes.[14]

אלברשטיין היא חברת המועצה הציבורית של ארגון "בצלם".[15]

משפחתה אלברשטיין הייתה נשואה לאמרגן והמפיק המוזיקלי עמירם טננבוים, ולהם שני ילדים.

בעלה השני היה הבמאי נדב לויתן, אותו הכירה בשנת 1981 במהלך צילומי סרטו "סיפור אינטימי", בו שיחקה בתפקיד הראשי. אלברשטיין שיחקה בסרטו "אין שמות על הדלתות" (1997) והלחינה את הפסקול לסרטיו "ילדי סטלין" ו"גרופי". לויתן כתב את כל שירי האלבומים "מוצאי חג" ו"טבע האדם" וכן חלק משירי האלבום "קוקוס".

דיסקוגרפיה אלבומים האבן מיר א ניגונדל (הנה לנו ניגון) (1967) בשירים עבריים (1967)[16] צעצועיה של אסנת (1967) מות הפרפר (1968) בשירי רחל (עם דני גרנות) (1968) מירדף (1969) מארגאריטקעלעך (1969) אנדנדינו (1969) משירי ארץ אהבתי (1970) חוה ועודד בארץ הקסמים (עם עודד תאומי) (1971) לאט, לאט, לאט.. (1972) לו יהי (1973) חוה אלברשטיין ומייק בורשטיין- שירי עם ביידיש (1973) אישה באבטיח (1974)[17] חוה והפלטינה (עם הפלטינה) (1974) כמו צמח בר (1975) צוללת צברית (1975) אליק בליק בום (1976) הלילה הוא שירים (1977) קרוסלה 1, 2, 3 (1977) שירי עם ביידיש (1977) טיקיליטון (1977) התבהרות (1978) מה קרה בארץ מי (1979) חוה זינגט יידיש (חוה שרה ביידיש) (1979) אני הולכת אלי (1980) שיר במתנה (1980) שירו אחרי (1982) קולות (1982) נמל בית (1983) אבק של כוכבים (1984) מהגרים (1986) עוד שירים ביידיש (1987) הצורך במילה, הצורך בשתיקה (1988)[18] לונדון (1989) האהבה מאלתרת (1991) האיש שאני אוהבת (The Man I Love) (1992) דרך אחת (1995) יונת האהבה (1996) די קרעניצע (הבאר The Well) (עם הקלזמיטקס) (1998) תיכף אשוב (1999) אותיות זרות (Forgien Letters) (2001) מוצאי חג (2003) קוקוס (2005) לעמעלע (2006) כמו צמח בר (הוצאה מחודשת הכוללת את האלבום המקורי בתוספת הגרסה המקורית של שיר הנושא + דיסק בונוס עם גרסאות הופעה וקליפ) (2006) שביל החלב - שירי ערש (2007) טבע האדם (2008) ברוך הבא (2010) ילדת טבע (2011) ואיך אצלך (2013) אלבום זהב סרנדה (2015) בוא המורה (2016) חוה שרה ושלומי מנגן - בהופעה (2019) עם שלומי שבן אלבומי הופעות חוה בתוכנית יחיד 1, 2 (1971) חוה והגיטרה - הופעה חיה בצוותא (1979) חוה אלברשטיין בהופעה חיה - מבחר שירים מתוך המופע "לונדון" (1995) חוה אלברשטיין בהופעה (אלבום כפול) (2008) אוספים להיטי זהב (1975) אוסף יידיש (1989) משירי ארץ אהבתי (1990) החיטה צומחת שוב (1992) אדבר איתך (1997) פרח משוגע - אוסף (Crazy Flower: A Collection) (1998) שירים ביידיש (Yiddish Songs) (1999) סיפור אינטימי (2012) סיפור חיים : אנתולוגיית שירי משוררים (2016) מארזי תקליטורים האוסף (אוסף מרובע) (1998) חוה אלברשטיין שרה לילדים (7 תקליטורים) (2000) השנים הראשונות (16 תקליטורים) (2003) משירי ארץ אהבתי - אוסף ראשון, החיטה צומחת שוב - אוסף שני (2006) הקלטות נוספות תקליטון ראשון - התגלית החדשה, חוה אלברשטיין בשירי נחום היימן (1965) שירים לאורך החוף - שירי נתן יונתן (1968) דואטים - מתי כספי (2000) הבזק אור חולף - שאנן סטריט (2007) שירי משוררים - מיקי גבריאלוב (2007) מתנה - גליקריה (2008) בכל זאת יש בה משהו - שילה פרבר (2010) אוצר (עופר ניסים רמיקס) (2019) הסתיו שלי הוא שיר אחר (2019)

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%91...