Gershon Agron

אנציקלופדית תדהר

Gershon Agron

• Famous People Throughout History
• Description: Mayor Of Jerusalem, Founder Of The Jerusalem Post Newspaper
• Birth: Dec 27 1893 - Mena, Ukraine
• Death: Nov 1 1959 - Jerusalem, Israel

Gershon Agron From Wikipedia, the free encyclopedia Gershon Agron Gershon Agron 1949.jpg Mayor of Jerusalem In office 1955–1959 Preceded by Yitzhak Kariv Succeeded by Mordechai Ish-Shalom Personal details Born 27 December 1894 Chernihiv, Ukraine Died 1 November 1959 (aged 64) Jerusalem, Israel Political party Mapai Spouse(s) Atal Lifshitz Religion Jewish Gershon Agron (1894–1959) was an Israeli newspaper editor and mayor of Jerusalem 1955–1959.

Contents [hide] 1 Biography 2 Commemoration 3 References 4 External links Biography[edit] Gershon Agron (originally Agronsky) was born in the Ukraine and immigrated with his family to the United States at age five. He grew up in Philadelphia.[1] During World War I, he fought with the Jewish Legion in Palestine. From 1920 to 1921, he worked for the Press Office of the Zionist Commission. Until his immigration to Palestine in 1924, he worked as the editor of the Jewish Telegraphic Agency and correspondent for several international press agencies, including The Times of London and the Manchester Guardian. In 1932, Agron founded The Palestine Post, an English-language newspaper that was renamed The Jerusalem Post in 1950.[2] Among the paper's earliest reporters was Agron's nephew, Martin Agronsky, later a famous American television journalist.

On various occasions, Agron served as envoy of the World Zionist Organization. He was a member of the Jewish Agency delegation to the UN conference in San Francisco. In 1949–1951, Agron headed Israel's Government Information Service. In 1955, he was elected mayor of Jerusalem. He remained in office until his death in 1959. During his term, he played a key role in the development of the western sectors of the city.[2]

Commemoration[edit] Agron Street in downtown Jerusalem[3] and Beit Agron (headquarters of the Israeli Press Association) are named after him.[4]

References[edit] Jump up ^ Matthew Silver (28 December 2006). "A founding father". The Jerusalem Post. Retrieved 17 January 2015. Excerpted from Matthew Silver (2006). First Contact: Origins of the American-Israeli Connection. The Graduate Group. ^ Jump up to: a b "Gershon Agron". Jewish Virtual Library. Retrieved January 17, 2015. Jump up ^ Stuart Schoffman (1 October 2009). "Streets of the Westerners". JUF News. Retrieved 17 January 2015. Jump up ^ Israel Goldstein (1984). My World as a Jew: The Memoirs of Israel Goldstein, Volume 2. Associated University Presses. p. 109. ISBN 9780845347805. Retrieved 17 January 2015. External links[edit] The personal papers of Gershon Agron are kept at the Central Zionist Archives in Jerusalem [hide] v t e Mayors of Jerusalem Ottoman Empire (1517–1917) Musa al-Alami (n/a) Ahmad Agha Duzdar (1838–63) Abdelrahman al-Dajani (1863–82) Salim al-Husayni (1882–97) Yousef al-Khalidi (1899–1907) Faidi al-Alami (1907–09) Hussein al-Husayni (1909–17) British Mandate of Palestine (1917–48) Aref al-Dajani (1917–18) Musa al-Husayni (1918–20) Raghib al-Nashashibi (1920–34) Hussein al-Khalidi (1934–37) Daniel Auster (1937–38) Mustafa al-Khalidi (1938–44) Daniel Auster (1944–45) West Jerusalem, Israel (1949–67) Daniel Auster (1949–50) Zalman Shragai (1951–52) Yitzhak Kariv (1952–55) Gershon Agron (1955–59) Mordechai Ish-Shalom (1959–65) Teddy Kollek (1965–67) East Jerusalem, Jordan (1949–67) Anwar Khatib (1948–50) Aref al-Aref (1950–51) Hannah Atallah (1951–52) Omar Wa'ari (1952–55) Ruhi al-Khatib (1957–67) Israel (1967–) Teddy Kollek (1967–93) Ehud Olmert (1993–2003) Uri Lupolianski (2003–08) Nir Barkat (2008–) Titular East Jerusalem, Palestine (1967–) Ruhi al-Khatib (1967–94) Amin al-Majaj (1994–98) Zaki al-Ghul (1999–) Authority control WorldCat Identities VIAF: 5677994 ISNI: 0000 0000 7850 5915 BNF: cb15972831t (data) Categories: Jewish American politiciansMayors of JerusalemIsraeli newspaper editorsImperial Russian emigrants to the United StatesAmerican emigrants to Mandatory PalestineJews in Ottoman PalestineJews in Mandatory Palestine1894 births1959 deathsThe Jerusalem Post peopleYishuv journalistsUkrainian Jews

גרשון אגרון גרשון אגרון Gershon Agron.jpg

גרשון אגרון, ראשית שנות ה-30 תאריך לידה 27 בדצמבר 1893 מקום לידה אוקראינה תאריך עלייה במהלך מלחמת העולם הראשונה תאריך פטירה 1 בנובמבר 1959 (בגיל 65) עיסוק קודם עורך עיתון ומנהל הסברה ממשלתי תפקיד בכיר ראש עיר מקום וסוג רשות מקומית עיריית מערב ירושלים תאריך תחילת התפקיד 7 בספטמבר 1955 תאריך סיום התפקיד 1 בנובמבר 1959 (יום פטירתו) לפניו בתפקיד יצחק קריב אחריו בתפקיד מרדכי איש שלום מפלגות מפא"י תפקידים אחרים מנהל לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית רקע מקצועי או הכשרה עיתונאי, לוחם

גרשון אגרון (מימין) במפגש של עיתונאים עם הנציב העליון לורד גורט, מרץ 1945 גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 2 פטירתו 3 ספרו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] גרשון אגרונסקי נולד ב-1893 ליהודה ולשיינדל בת הרב מירנברג מרומני במינה, בפלך צ'רניגוב שבאוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", ובשנת 1906 היגר עם משפחתו לפילדלפיה שבארצות הברית. שם סיים לימודים תיכוניים ולימודים אקדמיים באוניברסיטת טמפל. עוד בנערותו היה מעורב בפעילות ציונית ואף יזם את הקמתו של מועדון נוער ציוני ושימש כמזכירו. ב- 1915 ייצג את יהודי פילדלפיה כציר בכנס ציוני כלל-אמריקאי בבוסטון. בשנת 1917 עבר להתגורר בניו יורק ושימש כעורך ביטאון ההסתדרות הציונית "דאָס יידישע פאָלק" ('העם היהודי'). בשנת 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס לגדוד האמריקאי של הגדודים העבריים ונלחם לצד הבריטים על אדמת ארץ ישראל. באביב 1920 השתחרר משירותו הצבאי, החליט להישאר בארץ ישראל והשתקע בירושלים.

באותה שנה ניהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית. בין השנים 1921 ו-1924 ניהל את סוכנות הידיעות יט"א (יידישע טלעגראף אגענטור) בניו יורק. בשנת 1924 שב לנהל את לשכת העיתונות של ההסתדרות הציונית העולמית, תוך שהוא משמש ככתב בירושלים עבור עיתונים חשובים בעולם כגון טיימס והדיילי טלגרף.

ב-1 בדצמבר 1932 ייסד את העיתון בשפה האנגלית Palestine Post (פלסטיין פוסט) בירושלים והיה לעורכו. תחת שלטון המנדט נקט הפלסטיין פוסט בקו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ונקט בקו גלוי ותקיף נגד ההגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. (בשנת 1950 שינה העיתון את שמו ל-The Jerusalem Post.)

ב-8 ביוני 1949[1] נכנס לתפקידו כראש שירותי המודיעין (ההסברה), שהועברה ממשרד הפנים למשרד ראש הממשלה,[2] וכיהן בתפקיד עד 1 במרץ 1951, אז שב לעבודתו העיתונאית בעיתונו.[3]

ב-7 בספטמבר 1955 נבחר אגרון לראש עיריית ירושלים.[4] וכיהן בתפקיד זה עד למותו. באוגוסט 1956 ניצל מניסיון הדחה בזכותו של רחמים כלנתר, שנטש את סיעתו, סיעת "הפועל המזרחי", שפעלה כדי להדיח את אגרון, והפך לתומך של אגרון. בתמורה מונה כלנתר לתפקיד סגן ראש העיר הממונה על ענייני דת ותברואה. מעשה זה יצר את המושג כלנתריזם.

בעקבות בניית בריכת ירושלים שהייתה הבריכה הראשונה בירושלים בה רחצו במעורב גברים ונשים והייתה פתוחה בשבת, הדיינים החרדים פנחס אפשטיין, דוד יונגרייז וישראל יצחק רייזמן קיימו נגדו טקס פולסא דנורא, ותלו בטקס זה את מותו, כשבועיים לפני הבחירות הבאות. אגרון נפטר בעקבות סיבוכים שנבעו ממחלת הצהבת בה לקה, ונקבר בהר המנוחות.

משנת 1921 ועד מותו היה נשוי לאטל לבית ליפשיץ (נפטרה ב-1973[5]. היה אב לשלושה: דניאל (דני) אגרון, יהודית מנדלסון וורדה טמיר. בנו דני אגרון היה חבר "ההגנה", ממקימי התעשייה האווירית ולאחר מכן מנהל חברת מטוסי ריסוס, וחרט עץ נודע. אשתו, פרופ' חסיה לוי-אגרון, הייתה כוריאוגרפית ורקדנית, מייסדת הפקולטה למחול של האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, כלת פרס ישראל למחול לשנת תשנ"ח (1998).

על שמו "בית אגרון" (ביתה של אגודת העיתונאים בירושלים),[6] רחוב אגרון במרכז ירושלים,[7] וכן בית ספר יסודי בשכונת קריית יובל שבירושלים.[8] עיריית ירושלים קבעה על שמו את פרס ירושלים לעיתונות ע"ש גרשון אגרון, שהוענק אחת לשנתיים למחבר מאמר או רשימה העוסק בירושלים של ימינו.

פטירתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1959 ערכו הדיינים החרדים הרב פנחס אפשטיין, הרב דוד יונגרייז והרב ישראל יצחק רייזמן טקס פולסא דנורא נגד אגרון שהיה אז ראש עיריית ירושלים, בשל פעילות אנטי-דתית, לטענתם, ובמיוחד פתיחת בריכת ירושלים. הוא נפטר כשבועיים לאחר מכן[9]. אגרון נפטר בעקבות סיבוכים שנבעו ממחלת הצהבת, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ספרו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] אסיר הנאמנות; הביא לבית הדפוס: שריה שפירא,‫ ירושלים: מ' ניומן, תשכ"ד. ‬("ספר עדות ... על המתרחש בחיים הציוניים משני עברי האוקיינוס במשך יותר מיובל שנים") לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] Stephen Klaidman, 'The Jerusalem Post [and the story of Gershon Agronsky (Agron)]', Present Tense 6, 3 (1979), 36-42. Matthew Silver, First contact: Origins of the American-Israeli connection: Halutzim from America during the Palestine mandate, West Hartford, CT: Graduate Group,‎ 2006.‎ קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרשון אגרון בוויקישיתוף רשימת הפרסומים של גרשון אגרון, בקטלוג הספרייה הלאומית מנוחה גרינפלד, בית הספר ע"ש גרשון אגרון, ירושלים, על גרשון אגרון גרשון אגרון, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות דוד תדהר (עורך), הערך "גרשון אגרונסקי" באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 960 גרשון אגרון באתר מרכז השלטון המקומי בישראל י. שוכמן, גרשון אגרון בן ששים, דבר, 7 בינואר 1954 פ. יורמן, יומו של ראש עיר: גרשון אגרון מפיח רוח חדשה בירושלים, דבר, 9 במרץ 1956 מת ג. אגרון, ראש עירית ירושלים: ההלויה תיערך מחר, מעריב, 1 בנובמבר 1959 גרשון אגרון ז"ל, מעריב, 1 בנובמבר 1959 גרשון אגרון, ראש עירית ירושלים, דבר, 2 בנובמבר 1959, המשך אבל גרשון אגרון ז"ל, דבר, 2 בנובמבר 1959 א. ח. א., קווים לדמותו, דבר, 2 בנובמבר 1959 ירושלים חולקת כבוד אחרון לג. אגרון, מעריב, 2 בנובמבר 1959 רבבות ליוו את גרשון אגרון למנוחתו האחרונה בירושלים, דבר, 3 בנובמבר 1959 לזכר גרשון אגרון: ליום השלושים: מרדכי איש-שלום; אריה ל. כהן; אהרן מרגלית; א., דבר, 1 בדצמבר 1959 אזכרה ממלכתית לאגרון במלאת שלושים למותו, דבר, 2 בדצמבר 1959 גרשון אגרון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים מפרי עטו:

עם הפנים אל העתיד, דבר, 18 בינואר 1956 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, דבר, 9 ביוני 1949. ^ ג. אגרון בראש לשכת המודיעין, על המשמר, 11 במאי 1949. ^ מסיבת־פרידה לג. אגרון, דבר, 14 בפברואר 1951. ^ גרשון אגרון נבחר ראש עיריית ירושלים, דבר, 8 בספטמבר 1955, המשך; ג. אגרון – ראש עיריית־ירושלים, על המשמר, 8 בספטמבר 1955; אגרון החל לכהן בתפקידו, על המשמר, 9 בספטמבר 1955. ^ אטל אגרון, מעריב, 28 בינואר 1973 (מודעה) (מודעת אבל) ^ אבן־פינה לבית העתונאים בירושלים ע"ש גרשון אגרון, דבר, 10 באוקטובר 1961. ^ רחוב אגרון נחנך בבירה, מעריב, 21 באוקטובר 1960. ^ ירושלים: בית ספר על שם גרשון אגרון, מעריב, 1 בפברואר 1960; ביה"ס בקרית־היובל ע"ש גרשון אגרון, דבר, 30 במאי 1960. ^ "המים שהבעירו אש בירושלים", משפחה (שבועון), נתן וייס, כ"ה בחשוון התשס"ז

[%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%94] ראשי עיריית ירושלים האימפריה העות'מאנית בתקופה העות'מאנית (1517–1917) יוסף אל-ח'אלידי • סלים אל-חוסייני • פיידי אל-עלמי • חוסיין אל-חוסייני המנדט הבריטי בתקופה המנדטורית (1917–1948) עארף א-דג'אני • מוסא כאט'ם אל-חוסייני • ראע'ב נשאשיבי • חוסיין אל-ח'אלידי • דניאל אוסטר • מוסטפא אל-ח'אלידי ירדן ירושלים המזרחית (1948–1967) אנוור אל-ח'טיב • עארף אל-עארף • חנא עטאללה • עומר וואעארי • רוחי אל-ח'טיב • אמין אל-מג'ג' ישראל ירושלים המערבית (1948–1967) דניאל אוסטר • שלמה זלמן שרגאי • יצחק קריב • גרשון אגרון • מרדכי איש-שלום • טדי קולק ישראל ירושלים המאוחדת (1967 ואילך) טדי קולק • אהוד אולמרט • אורי לופוליאנסקי • ניר ברקת קטגוריות: ראשי עיריית ירושליםעיתונאים עבריים ביישובעורכי עיתונים ישראליםלוחמי הגדודים העברייםאנשי העלייה השנייהיהודים הקבורים בהר המנוחותעורכי ג'רוזלם פוסטראשי מרכז השלטון המקומי בישראלמהגרים מרוסיה לארצות הבריתרחוב אגרון