James Caan

http://en.wikipedia.org/wiki/James_Caan

Actor James Caan’s Oscar winning performance as Santino 'Sonny' Corleone in 1972's The Godfather confirmed his star status. He is a gifted performer who was is capable of pulling heart strings as he is of breaking someone's kneecaps. His other memorable performances are as Paul Sheldon in Stephen King's Misery and as "Big Ed" Deline in the television series Las Vegas.

Caan decided to pursue a career in acting while attending college and, in 1960, was accepted into the Neighbourhood Playhouse.

In 1960, Caan made his stage acting debut in La Ronde. The following year, he appeared on Broadway in the production of Blood, Sweat, and Stanley Poole (1961).

Caan began his film career with an unbilled part in 1963's Irma la Douce (starring Shirley MacLaine and Jack Lemmon) followed by a more substantial role in the psychological thriller Lady in a Cage (1964). He headlined the Westerns The Glory Guys (1965), El Dorado (1967), and Journey to Shiloh (1968) before landing the lead role in the 1969 drama The Rain People -- one of the first projects by director Francis Ford Coppola.

Caan gave a sensitive performance as ailing football player Brian Piccolo in the heart-wrenching TV biopic Brian's Song (1971). With an ensemble cast that included Al Pacino and Marlon Brando, he gave an Oscar-nominated performance in Coppola's enduring epic The Godfather (1972). Considered by many to be the crowning achievement of his career, Caan's portrayal of the irascible Sonny Corleone confirmed his status as one of the most talented actors of his generation.

After starring in the title role of Karel Reisz's The Gambler (1974), Caan made a fleeting appearance in The Godfather Part II. The next year, he exhibited his singing voice as impresario Billy Rose opposite Barbra Streisand's Fanny Brice in Funny Lady. A number of box office disasters followed, including The Killer Elite (1975) and Harry and Walter Go to New York (1976). He made a lackluster directorial debut with Hide in Plain Sight (1980) and starred opposite Sally Field in the critically panned romance Kiss Me Goodbye (1982). These poor choices coupled with Caan's rejection of roles in the now-classic features One Flew Over the Cuckoo's Nest (1975) and Kramer vs. Kramer (1979) hindered his career.

After a five-year hiatus from film work, Caan made an improbable comeback in features with Coppola's war drama Gardens of Stone (1987) and the sci-fi thriller Alien Nation (1988). With a memorable role in the 1990 acclaimed film version of Stephen King's bestseller Misery, he starred as a tormented romance writer held captive by a deranged fan (played by Kathy Bates). The following year, Caan had middling success with his part as a U.S.O. performer opposite Bette Midler in the musical saga For the Boys.

Other credits in the 1990s ranged from comedies like Honeymoon in Vegas (1992) with Nicolas Cage and Sarah Jessica Parker to the controversial sports drama The Program (1993) with Halle Berry to big-budget action films like Eraser (1996) with Arnold Schwarzeneggar. Caan continued to fare well in the coming-of-age independent film Bottle Rocket (1996) and the dark comedy Mickey Blue Eyes (1999).

In 2000, Caan demonstrated his resilience and vitality by appearing with some of Hollywood's most promising up-and-coming actors in the modern-day western The Way of the Gun (with Juliette Lewis, Ryan Phillippe, and Benicio del Toro) and The Yards (with Mark Wahlberg, Joaquin Phoenix, and Charlize Theron). He starred with Brian Dennehy in the TV movie Warden of Red Rock and completed production on the thrillers In the Shadows and Beneath the Banyan Trees, which marked the directorial debut of actor Matt Dillon.

In 2003, Caan auditioned for and won the role of Montecito Hotel/Casino president "Big Ed" Deline in Las Vegas. On February 27, 2007, Caan announced that he would not return to the show for its fifth season in order to return to film work; he was replaced by Tom Selleck.

Caan played the President of the United States in the 2008 film Get Smart, and had a part in the movie Cloudy with a Chance of Meatballs as the voice of the father of the lead character, Flint. As of 2010, Caan is Chairman of an Internet company called Openfilm, intended to help upcoming filmmakers.

PERSONAL LIFE

Throughout the 1980s and early 1990s, Caan's personal life was surrounded by controversy. Following widespread rumors of drug abuse, he was arrested three times -- twice for assault and once for allegedly threatening rapper Derek Lee with a gun.

Caan has been married four times: to dancer DeeJay Mathis; to model Sheila Ryan; to pastry chef Ingrid Hayjek; and most recently to Linda Stokes, the couple filed for divorced in 2005. He has one daughter and four sons from his various relationships.

ג'יימס אדמונד קאן

''''''(באנגלית: James Edmund Caan; נולד ב-26 במרץ 1940) הוא שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי. מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בסרט "הסנדק" (1972) ומועמד 4 פרסי גלובוס הזהב.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 קריירה 2.1 שנות ה-60 2.2 שנות ה-70 2.3 שנות ה-90 ואילך 3 קישורים חיצוניים ביוגרפיה קאן נולד ברובע הברונקס שבניו יורק. הבן של סופיה (לבית פלקנשטיין; 24 ביוני 1915 - 18 בינואר 2016), וארתור קאן (1909-1986), מהגרים יהודים מגרמניה. אביו היה סוחר בשר וקצב. אחד משלושה ילדים, גדל קאן בשכונת סאניסייד, מערבית לקווינס. למד בתיכון בעיר ניו יורק ולאחר מכן הלך ללמוד באוניברסיטת המדינה של מישיגן. אחרי מעט זמן עבר ללמוד באוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד, ניו יורק אך לא סיים את לימודיו. מי שלמדו איתו באוניברסיטה היו בין היתר פרנסיס פורד קופולה ולייני קאזאן.

קריירה שנות ה-60 קאן החל את הקריירה שלו באוף ברודוויי בהצגה "הסיבוב" (La Ronde), לפני שהופיע בבכורה בברודוויי במחזה "דם, זיעה וסטנלי פול" (Blood, Sweat and Stanley Poole) פרי עטו של ויליאם גולדמן.

בשנת 1963 קיבל את תפקיד המשחק הראשון שלו בקולנוע, בסרט "אירמה לה דוס" בבימויו של בילי ויילדר. בשנת 1964 כבר קיבל תפקיד ראשי בסרט "גברת בכלוב" לצד אוליביה דה הבילנד. עוד באותה שנה שיחק בסדרת הטלוויזיה "קרב!" בכיכובו של ויק מורו.

בשנת 1965 היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לפריצת השנה על הסרט "The Glory Guys". בשנת 1967 הופיע בסרט "אל דוראדו" יחד עם ג'ון ויין ושנתיים לאחר מכן בסרט "אנשי הגשם" של פרנסיס פורד קופולה.

שנות ה-70 ב-1971 זכה לשבחים רבים על תפקידו בתור שחקן הפוטבול בריאן פיקולו בסרט "שירו של בריאן".

בשנת 1972 שיחק בסרט הדרמה של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק" המבוסס על ספרו באותו שם של מריו פוזו, בתפקיד סאני קורליאונה, בנו הבכור וחמום המוח של ויטו קורליאונה (מרלון ברנדו). על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בשנת 1974 שיחק בדרמת הפשע "המהמר", שעל תפקידו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר. שנה לאחר מכן, ב-1975 שיחק קאן בדרמה המוזיקלית "פאני ליידי", שעליו היה מועמד בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. עוד באותה שנה שיחק בסרטו העתידני של נורמן ג'ואיסון "רולרבול", שם שיחק לצד ג'ון האוסמן, וזכה על תפקידו בפרס סאטורן לשחקן הראשי הטוב ביותר.

בשנת 1976 שיחק בקומדיה התקופתית של מרק ריידל "נוכלים בחוג הנוצץ" לצדם של מייקל קיין ואליוט גולד.

בשנת 1977 שיחק בסרט המלחמה "גשר אחד רחוק מדי".

בשנת 1980 ביים קאן סרט קולנוע ראשון בשם "חבוי בזווית עין", שזכה לביקורות מעורבות. בשנת 1981 שיחק בסרט המוזיקלי הצרפתי "אלה והאחרים" של קלוד ללוש.

שנות ה-90 ואילך בשנת 1990 שיחק קאן בסרט המבוסס על-פי ספרו של סטיבן קינג "מיזרי" לצדה של קתי בייטס. קאן גילם את דמותו סופר בשם פול שלדון אשר נאלץ להשתכן בביתה של בייטס לאחר תאונת דרכים. במהרה מגלה שלדון שהמארחת שלו אינה בדיוק כפי שהיא נראית, והיא מחזיקה אותו כשבוי בביתה. על תפקידו זה היה מועמד לפרס סאטורן לשחקן הראשי הטוב ביותר.

בשנת 1992 שיחק בסרט "ירח דבש בלאס וגאס", שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי. בשנת 1996 שיחק בסרטו הראשון של הבמאי וס אנדרסון, "פשיעות קטנות", דרמת פשע בכיכובם של אוון וילסון ולוק וילסון. בשנת 1998 שיחק בסרט הדרמה מבית HBO, "פודל ספרינגס" לצד דיינה מייר.

בשנת 2002 שיחק בסרטו של מאט דילון "עיר רפאים". בין השנים 2003-2007 שיחק בארבע העונות הראשונות של הסדרה "לאס וגאס". ב-2003 שיחק גם בסרטו של לארס פון טרייר "דוגוויל", ובסרטו של ג'ון פאברו "קטן עליו". בשנת 2005 שיחק בקומדיית האימה "האמת על סנטה".

בשנת 2010 שיחק בסרטים "אוהב אותך, ניו יורק" בבימויו של ברט ראטנר, ו"שחק אותה סמארט". באותה שנה גם דיבב בסדרת האנימציה "The Annoying Orange". בשנת 2011 שיחק בדרמה "מורה מחליף", ובשנת 2012 שיחק בקומדיה "זה הבן שלי", בקומדיה "דירות קטנות" לצד רבל וילסון ובתפקיד אורח בסדרה "הוואי חמש-אפס". בשנת 2013 שיחק בתפקיד הראשי בסיטקום "חזרה למשחק" ברשת ABC, אשר בוטלה לאחר עונה אחת כושלת.

בשנת 2014 שיחק תפקיד קטן בדרמת ההיאבקות "איש נלחם". בשנת 2016 שיחק במותחן "השכן הטוב" לצד לוגן מילר וקיר גילכריסט. בשנת 2017 שיחק בסרט הקנדי "הסוכן הסמוי סבא".

קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יימס קאן IMDB Logo 2016.svg ג'יימס קאן , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png ג'יימס קאן , באתר AllMovie (באנגלית) ג'יימס קאן , באתר TV.com (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7...

---------------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/James_Caan

Actor James Caan’s Oscar winning performance as Santino 'Sonny' Corleone in 1972's The Godfather confirmed his star status. He is a gifted performer who was is capable of pulling heart strings as he is of breaking someone's kneecaps. His other memorable performances are as Paul Sheldon in Stephen King's Misery and as "Big Ed" Deline in the television series Las Vegas.

Caan decided to pursue a career in acting while attending college and, in 1960, was accepted into the Neighbourhood Playhouse.

In 1960, Caan made his stage acting debut in La Ronde. The following year, he appeared on Broadway in the production of Blood, Sweat, and Stanley Poole (1961).

Caan began his film career with an unbilled part in 1963's Irma la Douce (starring Shirley MacLaine and Jack Lemmon) followed by a more substantial role in the psychological thriller Lady in a Cage (1964). He headlined the Westerns The Glory Guys (1965), El Dorado (1967), and Journey to Shiloh (1968) before landing the lead role in the 1969 drama The Rain People -- one of the first projects by director Francis Ford Coppola.

Caan gave a sensitive performance as ailing football player Brian Piccolo in the heart-wrenching TV biopic Brian's Song (1971). With an ensemble cast that included Al Pacino and Marlon Brando, he gave an Oscar-nominated performance in Coppola's enduring epic The Godfather (1972). Considered by many to be the crowning achievement of his career, Caan's portrayal of the irascible Sonny Corleone confirmed his status as one of the most talented actors of his generation.

After starring in the title role of Karel Reisz's The Gambler (1974), Caan made a fleeting appearance in The Godfather Part II. The next year, he exhibited his singing voice as impresario Billy Rose opposite Barbra Streisand's Fanny Brice in Funny Lady. A number of box office disasters followed, including The Killer Elite (1975) and Harry and Walter Go to New York (1976). He made a lackluster directorial debut with Hide in Plain Sight (1980) and starred opposite Sally Field in the critically panned romance Kiss Me Goodbye (1982). These poor choices coupled with Caan's rejection of roles in the now-classic features One Flew Over the Cuckoo's Nest (1975) and Kramer vs. Kramer (1979) hindered his career.

After a five-year hiatus from film work, Caan made an improbable comeback in features with Coppola's war drama Gardens of Stone (1987) and the sci-fi thriller Alien Nation (1988). With a memorable role in the 1990 acclaimed film version of Stephen King's bestseller Misery, he starred as a tormented romance writer held captive by a deranged fan (played by Kathy Bates). The following year, Caan had middling success with his part as a U.S.O. performer opposite Bette Midler in the musical saga For the Boys.

Other credits in the 1990s ranged from comedies like Honeymoon in Vegas (1992) with Nicolas Cage and Sarah Jessica Parker to the controversial sports drama The Program (1993) with Halle Berry to big-budget action films like Eraser (1996) with Arnold Schwarzeneggar. Caan continued to fare well in the coming-of-age independent film Bottle Rocket (1996) and the dark comedy Mickey Blue Eyes (1999).

In 2000, Caan demonstrated his resilience and vitality by appearing with some of Hollywood's most promising up-and-coming actors in the modern-day western The Way of the Gun (with Juliette Lewis, Ryan Phillippe, and Benicio del Toro) and The Yards (with Mark Wahlberg, Joaquin Phoenix, and Charlize Theron). He starred with Brian Dennehy in the TV movie Warden of Red Rock and completed production on the thrillers In the Shadows and Beneath the Banyan Trees, which marked the directorial debut of actor Matt Dillon.

In 2003, Caan auditioned for and won the role of Montecito Hotel/Casino president "Big Ed" Deline in Las Vegas. On February 27, 2007, Caan announced that he would not return to the show for its fifth season in order to return to film work; he was replaced by Tom Selleck.

Caan played the President of the United States in the 2008 film Get Smart, and had a part in the movie Cloudy with a Chance of Meatballs as the voice of the father of the lead character, Flint. As of 2010, Caan is Chairman of an Internet company called Openfilm, intended to help upcoming filmmakers.

PERSONAL LIFE

Throughout the 1980s and early 1990s, Caan's personal life was surrounded by controversy. Following widespread rumors of drug abuse, he was arrested three times -- twice for assault and once for allegedly threatening rapper Derek Lee with a gun.

Caan has been married four times: to dancer DeeJay Mathis; to model Sheila Ryan; to pastry chef Ingrid Hayjek; and most recently to Linda Stokes, the couple filed for divorced in 2005. He has one daughter and four sons from his various relationships.