• Note: Pre-revolutionaries (Socialists: mensheviks and bolsheviks) used alias party names to hide their real identities. i.e. Iossif Vissarionovich Dzougashvilii was known as Koba and later as Stalin (Steel). He was also referred to as "Vozhd" or "boss". Born Lev Davidovich Bronstein, this individual went by the party name Trotsky. It was never a real family name. (Once in flight from exile, he had stolen the identification of a man named Trotskii, possibly a prison guard, and kept it for the rest of his life)

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

Note: The hypothesis, that Leon Trotsky was the great grandson of Alexander Pushkin, is disputed.

 * http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D1%80%D0%BE%D1%86%D0%BA%D0%B8%D...

• http://en.wikipedia.org/wiki/Leon_Trotsky s.26.10.1879 Ukraina
• http://www.peoples.ru/state/politics/trotskiy/
• http://www.hrono.ru/biograf/bio_t/trocki_ld.php
• http://www.komintern-online.com/
• http://to-name.ru/biography/lev-trockij.htm
• http://amnesia.pavelbers.com/Revoluzija%20i%20grazdanskaja%20voyna....
• Seventy-five years since the assassination of Leon Trotsky
• etc.

---------------------------------

Leon Trotsky Wikipedia

Trotsky in Switzerland

On 3 August 1914, at the outbreak of World War I, in which Austria-Hungary fought against the Russian empire, Trotsky was forced to flee Vienna for neutral Switzerland to avoid arrest as a Russian émigré.
Trotsky briefly worked within the Swiss Socialist Party, prompting it to adopt an internationalist resolution. He wrote a book opposing the war, The War and the International, and the pro-war position taken by the European social democratic parties, primarily the German party. 

Trotsky initially supported the Menshevik Internationalists faction of the Russian Social Democratic Labour Party. He was a major figure in the Bolshevik victory in the Russian Civil War (1918–1923). He also became one of the first members (1919-1926) of the Politburo.

After leading a failed struggle of the Left Opposition against the policies and rise of Joseph Stalin in the 1920s Trotsky was removed from power (October 1927), expelled from the Communist Party (November 1927) and finally deported from the Soviet Union in 1929. As the head of the Fourth International, Trotsky continued in exile in Mexico to oppose the Stalinist bureaucracy in the Soviet Union. An early advocate of Red Army intervention against European fascism in the late 1930s, Trotsky opposed Stalin's non-aggression pact with Adolf Hitler. He was assassinated on Stalin's orders in Mexico, by Ramón Mercader, a Spanish-born Soviet agent in August 1940. Most of his family members who stayed in USSR were arrested and executed.

Trotsky's ideas formed the basis of Trotskyism, a major school of Marxist thought that opposes the theories of Stalinism. He was one of the few Soviet political figures who were not rehabilitated by the government under Nikita Khrushchev in the 1950s. In the late 1980s, his books were released for publication in the Soviet Union.

Leon Trotsky was born Lev Davidovich Bronshtein on 7 November 1879, in Yanovka in the Kherson guberniya of the Russian Empire (today's Bereslavka (Ukrainian: in the Bobrynets Raion, Kirovohrad Oblast, Ukraine), a small village 15 miles (24 km) from the nearest post office. He was the fifth child of eight of well-to-do Jewish farmers, David Leontyevich Bronshtein (1847–1922) and his wife Anna Bronshtein (1850–1910). The family was Jewish but reportedly not religious. The language spoken at home was a mixture of Russian and Ukrainian (known as Surzhyk). Trotsky's younger sister, Olga, married Lev Kamenev, a leading Bolshevik.

When Trotsky was nine, his father sent him to Odessa to be educated. He was enrolled in a German school, which became Russified during his years in Odessa, consequent to the Imperial government's policy of Russification.

There has been much attention to Trotsky's original name, by anti-Communists, anti-Semites and anti-Trotskists, who have always stressed his original surname, Bronstein, and this issue has become of political and historical significance.

Revolutionary activity and imprisonment (1896–1900)

In January 1898, more than 200 members of the union, including Trotsky, were arrested, spending, the next two years in prison awaiting trial, where he came into contact with other revolutionaries. There he first heard about Lenin and read Lenin's book, The Development of Capitalism in Russia, and gradually became a Marxist. Two months into his imprisonment, on 1 – 3 March 1898, the first Congress of the newly formed Russian Social Democratic Labor Party (RSDLP) was held. From then on Trotsky identified as a member of the party.

While in the prison in Moscow, in the summer of 1900, Trotsky met and married Aleksandra Sokolovskaya (or Sokolovskaia) (1872–1938), a fellow Marxist. The wedding ceremony was performed by a Jewish chaplain.

In 1900 he was sentenced to four years in exile in Ust-Kut and Verkholensk in the Irkutsk region of Siberia. Because of the marriage, Trotsky and his new wife were allowed to be exiled to the same location in Siberia. Accordingly, the couple was exiled to Ust-Kut and the Verkholensk in the Baikal Lake region of Siberia. They had two daughters, Zinaida (1901 – 5 January 1933) and Nina (1902 – 9 June 1928), both born in Siberia.

In the summer of 1902, at the urging of his wife, Trotsky escaped from Siberia hidden in a load of hay on a wagon. Aleksandra later escaped from Siberia with their daughters. Leon and Alexandra soon separated and divorced, and the children were later raised by Trotsky's parents.[citation needed ] Both daughters married and Zinaida had children, but the daughters died before their parents. Nina Nevelson died from tuberculosis (TB), cared for in her last months by her older sister. Zinaida Volkova died after following her father into exile in Berlin with her son by her second marriage, leaving her daughter in Russia. Suffering also from tuberculosis, then a fatal disease, and depression, Volkova committed suicide.

First emigration and second marriage (1902–1903)

Until this point in his life Trotsky had used his real name—Lev or Leon Bronstein. It was at this time that he changed his name to "Trotsky"—the name he would use for the rest of his life. In late 1902, Trotsky met Natalia Ivanovna Sedova, who soon became his companion and, from 1903 until his death, his wife. They had two children together, Lev Sedov (1906 – 16 February 1938) and Sergei Sedov (21 March 1908 – 29 October 1937), both of whom would predecease their parents. Regarding his sons' surnames, Trotsky later explained that[21] after the 1917 revolution:

"In order not to oblige my sons to change their name, I, for "citizenship" requirements, took on the name of my wife". Trotsky never used the name "Sedov" either privately or publicly. Natalia Sedova sometimes signed her name "Sedova-Trotskaya". Trotsky and his first wife Aleksandra maintained a friendly relationship after their divorce. She disappeared in 1935 during the Great Purges and was murdered by Stalinist forces three years later.

Defeat and exile (1927–1928)

- In October 1927, Trotsky and Zinoviev were expelled from the Central Committee.

- Trotsky was exiled to Alma Ata in Kazakhstan on 31 January 1928. He was expelled from the Soviet Union to Turkey in February 1929, accompanied by his wife Natalia Sedova and his son Lev Sedov.

- After Trotsky's expulsion from the country, exiled Trotskyists began to waver. Between 1929 and 1934, most of the leading members of the Opposition surrendered to Stalin, "admitted their mistakes" and were reinstated in the Communist Party.

Exile (1929–1940)

Trotsky was deported from the Soviet Union in February 1929. His first station in exile was at Büyükada off the coast of Constantinople, Turkey, where he stayed for the next four years.

Before Christmas 1936 he and his wife were deported to Mexico, on a freighter under guard by Jonas Lie. He lived in the Coyoacán area of Mexico City at the home (The Blue House) of the painter Diego Rivera and Rivera's wife and fellow painter, Frida Kahlo, with whom he had an affair.

In 1940, shortly before his assassination, after quarreling with Diego Rivera, Trotsky moved to his final residence on Avenida Viena. He was ill, suffering from high blood pressure, and feared that he would suffer a cerebral hemorrhage. He even prepared himself for the possibility of ending his life through suicide.

On 27 February 1940, Trotsky wrote a document known as "Trotsky's Testament", in which he expressed his final thoughts and feelings for posterity. After forcefully denying Stalin's accusations that he had betrayed the working class, he thanked his friends, and above all his wife and dear companion, Natalia Sedova, for their loyal support:

Assassination

• Stalin assigned the organisation and execution of a plan to assassinate Trotsky [citation needed] to Nahum Eitingon who recruited Ramón Mercader during the Spanish Civil War.
• On 24 May 1940, Trotsky survived a raid on his home by armed Stalinist assassins led by GPU agent Iosif Grigulevich, Mexican painter and Stalinist David Alfaro Siqueiros, and Vittorio Vidale. [citation needed]
• Trotsky's young grandson, Vsievolod Platonovich "Esteban" Volkov (born 1926), was shot in the foot and a young assistant and bodyguard of Trotsky, Robert Sheldon Harte, was abducted and later murdered, but other guards defeated the attack.
• On 20 August 1940, Trotsky was attacked in his home in Mexico with a mountaineers' ice axe by undercover NKVD agent Ramón Mercader. The blow to Trotsky's head was poorly delivered and failed to kill Trotsky instantly, as Mercader had intended. Trotsky was taken to a hospital, operated on, and survived for more than a day, dying at the age of 60 on 21 August 1940 as a result of loss of blood and shock.

Epilogue

Trotsky's house in Coyoacán was preserved in much the same condition as it was on the day of the assassination and is now a museum run by a board which includes his grandson Esteban Volkov. The current director of the museum is Carlos Ramirez Sandoval. Trotsky's grave is located on its grounds. A new foundation (International Friends of the Leon Trotsky Museum) has been organized to raise funds to further improve the Museum.

Trotsky was never formally rehabilitated during the rule of the Soviet government, despite the Glasnost-era rehabilitation of most other Old Bolsheviks killed during the Great Purges. His son, Sergei Sedov, killed in 1937, was rehabilitated in 1988, as was Nikolai Bukharin. Above all, beginning in 1989, Trotsky's books, forbidden until 1987, were finally published in the Soviet Union.

Trotsky was rehabilitated in 16 June 2001 on the basis of the decision of the General Prosecutor's Office (Certificates of Rehabilitation № 13/2182-90, № 13-2200-99 in Archives Research Center "Memorial").

Trotsky's grandson, Esteban Volkov, who lives in Mexico, is an active promoter of his grandfather. Trotsky's great-granddaughter, Mexican-born Nora Volkow (Volkov's daughter), is currently head of the U.S. National Institute on Drug Abuse.

Leib Bronstein's childhood

Lev Davidovich Trotsky was born on November 7th (O.S. 26 October) 1879 into a farming family who lived in Yanovka in Kherson province in the Russian empire's region of New Russia, which is OTL's modern day southern Ukraine. Trotsky lived as Leiba Bronstein until the age of 23 when he adopted his renowned pseudonym. His family is of Jewish origin and his parents where quite wealthy (something he was embarrassed about being a Marxist).

Trotsky was actually from Gromokleya, the last Jewish agricultural colony to be established in Kherson.

See Trotsky: A Biography, by Robert Service see Chapter 1, pp 13 - 29.

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

לאון (לב) דוידוביץ' טרוצקי

''''''(בכתב רוסי: Лев Давидович Троцкий, להאזנה (מידע • עזרה);‏ (7 בנובמבר (לפי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; לפי הלוח היוליאני: 26 באוקטובר)‏ 1879 – 21 באוגוסט 1940) היה מהפכן רוסי-יהודי, הוגה דעות קומוניסטי, מנהיג סובייטי ומייסד הצבא האדום. הוגלה מברית המועצות על ידי סטלין ולבסוף נרצח בפקודתו על ידי שליחיו.

תוכן עניינים 1 חייו 2 ממהפכת 1905 עד מהפכת 1917 3 מהפכת 1917 ומלחמת האזרחים 4 עליית סטלין 5 גלות 6 רצח טרוצקי 7 טרוצקי והיהדות 8 משפחתו 9 כתביו שתורגמו לעברית 10 ראו גם 11 לקריאה נוספת 12 קישורים חיצוניים 13 הערות שוליים חייו לב (לייב) דוידוביץ' בְּרוֹנשטיין (ברוסית: Лев Давидович Бронштейн) היה הילד החמישי מתוך שמונה של זוג איכרים יהודים אמידים, דוד (1847–1922) (בן לאון) ואנה (1850–1912, לבובנה ז'יבוטובסקאיה) ברונשטיין. ארבעה מאחיו נפטרו בצעירותם. הוא נולד בכפר בשם ינובקה (כיום ברסלבקה), במחוז חרסון שבדרום אוקראינה. עד גיל תשע גדל בבוברינץ, בה היו לאביו מספר חנויות, ואז נשלח לאודסה - שם חי ובגר. הוא למד תחילה בבית-ספר ממלכתי נוצרי, אחר כך עבר לגימנסיה בניקולאייב, בה התוודע למרקסיזם.

הוא החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת אודסה, אך ויתר על לימודיו כדי להתמסר לפעילות מהפכנית נגד משטר הצאר. לראשונה נעצר ב־1898 על פעילותו בארגון איגוד הפועלים של דרום רוסיה ונידון על כך למאסר של שנתיים. תוך כדי ריצוי תקופת מאסרו במוסקבה ב-1900 הוא נישא לאשתו הראשונה, היהודיה, אלכסנדרה סוקולובסקיה (1872–1938). אף ששניהם היו מרקסיסטים, טקס נישואיהם נוהל כדת וכדין בידי רב.

בהמשך אותה שנה נידון לארבע שנות גלות בסיביר, לשם גלה ביחד עם אשתו, ושם גם נולדו שתי בנותיו, זינאידה (או זינה) (1901–1933) ונינה (1902–1928). ב-1902 נפרד מאשתו הראשונה בלא להתגרש ממנה רשמית. הוא ברח מסיביר, אימץ לעצמו את שם המשפחה "טרוצקי" (מסוהר באודסה) ואת שמו הפרטי של סבו לאון, תחת שמו המקורי לב. אז נסע ללונדון, שם הצטרף לוולדימיר לנין, שהיה באותה עת עורך הבטאון "איסקרה" (רוסית: "הניצוץ") של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית.

פוסטר שהפיץ הצבא הלבן, בה מוצג לאון טרוצקי כשד טרוצקי השתתף בקונגרס השני של המפלגה בלונדון ב-1903, שם נוצר הקרע במפלגה שגרם לפיצולה לשתי סיעות: מנשביקים ובולשביקים. טרוצקי תמך במנשביקים כנגד לנין, ולמרות שתמיכתו זו הייתה קצרת ימים - היא עתידה הייתה לערער את יחסיו עם לנין למשך 14 השנים הבאות.

במהלך 1903 הוא פגש את אשתו השנייה, נטליה סדובה (1882–1962), באותה עת סטודנטית בסורבון בפריז, ממנה נולדו לו שני בנים.

ממהפכת 1905 עד מהפכת 1917 בעת מהפכת 1905 חזר טרוצקי לרוסיה, ונבחר ליושב ראש הסובייט של פטרבורג. מעורבותו בשביתה הכללית של אוקטובר ותמיכתו בהתנגדות חמושה הובילו לכך שהוא הוגלה מרוסיה לכל חייו. בינואר 1907 ברח בדרך לסיביר, ושוב עשה את דרכו ללונדון, שם השתתף בקונגרס החמישי של הסוציאל-דמוקרטים. באוקטובר אותה שנה עבר לווינה, בה ערך את עיתון המפלגה "פראבדה" (ברוסית: Правда, "אמת"), שהוברח לתוך רוסיה. בגלל קשיים כלכליים העיתון בתחילה יצא לאור באופן לא סדיר, אך חרף זאת הצליח לעורר הדים ברוסיה, ודו"ח של ה"אוכרנה" (משטרת הביטחון הצארית) ציין את תפוצתו הרחבה[1].

לקראת מלחמת העולם הראשונה נסע טרוצקי לשווייץ הנייטרלית, ומשם לצרפת. לאחר שגורש מצרפת עבר להתגורר בניו יורק, בשעה שמהפכת פברואר 1917 ברוסיה הפילה את שלטונו של הצאר ניקולאי השני.

מהפכת 1917 ומלחמת האזרחים טרוצקי שב במאי 1917 לרוסיה כתומך בבולשביקים, הצטרף רשמית לסיעה זו ותוך חודשים ספורים היה לראש סובייט פטרוגרד - מועצת הפועלים המרכזית של רוסיה. גוף זה היווה "ממשלה-מקבילה" של הפרולטריון בתקופת ממשלת המעבר הרוסית. טרוצקי היה פעיל בניסיונות להפלת ממשלתו הזמנית של אלכסנדר קרנסקי, וכן ישב בראש המועצה המהפכנית שתכננה וביצעה את מהפכת אוקטובר.

עם עליית הבולשביקים לשלטון, מונה טרוצקי לתפקיד שר החוץ, כשמטרתו העיקרית הייתה השגת שלום בין גרמניה ובעלות בריתה - לברית המועצות. פרישתו מהמשא ומתן ב-10 בפברואר 1918 הביאה לפלישה גרמנית, שאילצה את רוסיה לחתום ב-3 במרץ על הסכם ברסט-ליטובסק שהיה גרוע מאוד לסובייטים ואילץ אותם להכיר בעצמאות לטביה, ליטא, פולין, אוקראינה, אסטוניה ופינלנד. כמחאה, טרוצקי התפטר מתפקיד שר החוץ, אך מונה מייד לשר לענייני הצבא וחיל הים (1918–1925). בספטמבר 1918 ניתן לו התואר קומיסאר לענייני צבא (מקביל לתפקיד שר הביטחון). הוא ארגן את הצבא האדום והיה זה שניהל בפועל את המבצעים בחזיתות השונות של מלחמת האזרחים מתוך רכבת משוריינת שנסעה ללא הרף בין החזיתות. בזמן מלחמת האזרחים הוא החרים תוצרת חקלאית לטובת המדינה, ובכך גרם למותם ברעב של מיליוני כפריים.

עליית סטלין

בול שהנפיקה ברית המועצות ב-1926 עם דיוקן טרוצקי בילדותו עם מותו עקב מחלה של לנין, הצליח המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, יוסיף סטלין, לרכז בידיו את כל כח השליטה במפלגה ובממשל. בנקודת זמן זו עדיין יכול היה טרוצקי להתנגד לסטלין בצורה פעילה, אך הוא בחר לשאת נאום פייסני בקונגרס המפלגה השלושה־עשר, במאי 1924, ולא דרש את פרסום צוואתו של לנין, שקראה להדחתו של סטלין מתפקיד המזכיר הכללי. בכך איבד טרוצקי את ההזדמנות להתנגד לסטלין, שביחד עם לב קמנייב (גיסו של טרוצקי) וגריגורי זינובייב השתלט על המפלגה. טרוצקי ותומכיו ייסדו את האופוזיציה השמאלית, שחתרה במשך מספר שנים בתוך המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות תחת מנהיגותו של סטלין.

טרוצקי היה סופר ונואם מוכשר; הוא שאף להגשמת הסוציאליזם בקנה מידה עולמי, שלא כסטלין, שהסתפק "לעת עתה" בסוציאליזם על בסיס לאומי. בגלל התנגדותו של טרוצקי לדרכו של סטלין, הפכו שמו של טרוצקי והמונח "טרוצקיזם" לשם נרדף לבגידה בברית המועצות.

טרוצקי טבע את מונח "המהפכה המתמדת" ואת המימד הבינלאומי של המהפכה – מושגים שהיו מנוגדים בתכלית למדיניות של סטלין, שדגל ב"סוציאליזם בארץ אחת". טרוצקי תמך גם בבנייה מהירה של התעשייה ובנטישת הנא"פ ("מדיניות כלכלית חדשה"), בעוד סטלין, ויחד עמו ניקולאי בוכארין, תמכו בתיעוש מדורג ושמירה על התוכנית. מחלוקת אידאולוגית זו סיפקה תירוץ למאבק בין סטלין לטרוצקי, שבשיאו ב־12 בנובמבר 1927 גורש האחרון מהמפלגה הקומוניסטית, בהותירו את סטלין כמנהיג הבלעדי של המפלגה. הוא הוגלה לאלמה אטה (כיום בקזחסטן) ב־31 בינואר 1928, וכעבור שנה גורש סופית מברית המועצות.

לאחר סילוקו של טרוצקי, פנה סטלין כנגד ניקולאי בוכארין ויישם הרבה ממדיניות הפנים של טרוצקי, בצורה אלימה מאוד.

גלות כאשר הוגלה טרוצקי ב־1929, הייתה תחנתו הראשונה האי הטורקי בּוּיוּקאָדָה ('האי הגדול' באיי הנסיכים), שם שהה במשך ארבע שנים. ב־1933 הציע לו אדואר דאלאדיה מקלט מדיני בצרפת. הוא התגורר בתחילה ברואן, ואז בברביזון. לא הותר לו לבקר בפריז. ב־1935 חש שאיננו רצוי עוד בצרפת, ולאחר ששקל כמה אופציות, עבר לנורווגיה, שם היה אורחו של קונרד קנוסן ליד אוסלו. לאחר שנתיים, כנראה תחת לחץ של ברית המועצות, הוא הושם במעצר בית. לאחר דיונים עם פקידים נורווגים, הוסכם כי הוא יועבר למקסיקו באוניית משא.

רצח טרוצקי

ביתו של טרוצקי במקסיקו סיטי במהלך 1939 פרצו לילה אחד לביתו של טרוצקי עשרות חמושים, למרות השמירה של מאבטחי הוועד האמריקאי לאבטחתו של טרוצקי. הפורצים ירו לכל עבר, אך הוא לא נפגע בניסיון החיסול.

ב־20 באוגוסט 1940 בא לבקר את טרוצקי בביתו במקסיקו סיטי אזרח ספרדי בשם רמון מרקאדר, שהציג עצמו כתומכו, כשלמעשה היה סוכן המשטרה החשאית של סטלין (שנקראה נ.ק.ו.ד.)[2]. הסוכן הגיע באמתלה שברצונו להציג לטרוצקי מאמר שכתב. הוא הוכנס לחדרו של טרוצקי, ובהיותם לבד בחדר הכה בראשו של טרוצקי בגרזן קרח. שומרי ראשו של טרוצקי, ששמעו את המהומה, פרצו לחדר ועמדו להרוג את המתנקש, אך טרוצקי מנע זאת מהם באומרו:

אל תהרגו אותו, לאיש זה יש סיפור לספר.

טרוצקי נפצע קשה, נלקח לבית חולים ונפטר למחרת ב-21 באוגוסט 1940, בגיל 60.

המתנקש נדון ל-20 שנות מאסר, שאותן ריצה במלואן. במשפטו העיד:

הנחתי את מעיל הגשם על השולחן בדרך שתאפשר לי להוציא את גרזן הקרח שהיה בכיס המעיל. החלטתי שלא להחמיץ את ההזדמנות הנפלאה שניתנה לי. הרגע שבו טרוצקי התחיל לקרוא את המאמר העניק לי הזדמנות, הוצאתי את הגרזן מהמעיל, אחזתי אותו בידי, ובעיניים עצומות נתתי לטרוצקי מכה נוראה בראשו.

ביתו של טרוצקי הושאר כפי שהיה בזמנו, והוא משמש מוזיאון. קברו מצוי במתחם הבית.

בניגוד לבולשביקים אחרים שנהרגו בתקופת "הטיהורים הגדולים", שמו של טרוצקי לא טוהר על ידי הממשלה הסובייטית בתקופת הגלאסנוסט של מיכאל גורבצ'וב, אלא רק מאוחר יותר, על ידי בית משפט רוסי, ב-2001.

עד היום קיימות במקומות שונים בעולם מפלגות טרוצקיסטיות.

טרוצקי והיהדות טרוצקי היה משוכנע שאין עתיד ליהודים כעם נפרד, וצידד בהתבוללות. הוא היה אדיש למורשתו והתבטא פעם שעניינו ביהודים היה זהה לעניינו בבולגרים. מבחינתו הפתרון לשאלה היהודית נועד לבוא על ידי המהפכה הבינלאומית שתבטיח שוויון לכל. טרוצקי זועזע כאשר בסוף שנות העשרים נוהל נגדו מסע אנטישמי בברית המועצות, ובנו סרגיי סדוב הואשם בכך שזמם להרעיל עובדים[3].

בשנות השלושים, לאחר עליית הנאצים לשלטון, הוא חשב שיש לתת ליהודים את החופש לבחור את דרכם, כאשר אחת האפשרויות הפתוחות בפניהם, אם ירצו היא להגר לארץ ישראל. אף שהתנגד לפרויקט הציוני, תמך ברעיון של שתי מדינות בארץ ישראל, תוך דגש על הצורך בשיתוף פעולה בין מעמד הפועלים בשני העמים[4][5][6].

משפחתו בתו הבכורה זינאידה ולקובה (Zinaida Volkova) התחתנה פעמיים ונולדו לה בן ובת. בעלה חוסל בזמן הטיהורים הגדולים. ב-1931 הותר לה לצאת מברית המועצות ולהצטרף לאביה בגלות בטורקיה, אך הותר לה לקחת רק את אחד מילדיה והיא לקחה את בנה הצעיר אסטבן וולקוב (Esteban Volkov). זינאידה התאבדה בשנת 1933 בברלין בעת ששהתה שם לטיפול רפואי. בנה נשאר עם דודו לב סדוב, לאחר שסדוב מת[7], ב-1939 הצטרף לסבו בגלות במקסיקו. אסטבן וולקוב היה נוכח בעת שסבו נרצח על ידי המתנקש. אסטבן גדל בידי נטליה סדובה, נשאר במקסיקו כל חייו, הוא מנהל את מוזיאון לאון טרוצקי (אנ'). לוולקוב 4 בנות, בתו נורה וולקוב (Nora Volkow) עברה לארצות הברית והיא מנהלת את המכון הלאומי לבריאות, בת נוספת, ורוניקה וולקוב היא משוררת[8]. בתה הבכורה של זינאידה ולקובה, אלכסנדרה, נשארה בברית המועצות ונפטרה במוסקבה בשנת 1989.

שני בניו מנשואיו השניים: לב סדוב (1906–1938) וסרגיי סדוב (1908–1938) חוסלו על ידי סוכני סטלין.

אחת מנכדותיו של טרוצקי, יוליה אקסלרוד, בתו של בנו הצעיר סרגיי, עלתה לישראל בשנת 1979 ומתגוררת בירושלים. בנה הוא דוד אקסלרוד (העברי), איש כהנא חי, המתגורר עם משפחתו בכפר תפוח שבשומרון [9][10][11].

כתביו שתורגמו לעברית חיי / (תרגם: א' שלונסקי), ירושלים: מצפה, תר"ץ תולדות המהפכה הרוסית (תרגם: א' שלונסקי), תל אביב: מצפה, תרצ"א-תרצ"ד כיצד ניצח סטלין? / (תרגם והוציא: א’ ערך), ירושלים: דפוס ארץ ישראל, 1937 המניפסט הקומוניסטי כיום / ירושלים: האגרון הסוציאליסטי הישראלי [%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%9F מרכסיסטי], 1973 השאלה היהודית (1934), תרגום: אלכסנדר טנדלר, 2014 טרוצקי על מות בנו, (1938) תרגמו: רעיה ג'קסון (מאנגלית) וראובן מירן (מצרפתית), עורך: ראובן מירן, נהר ספרים 2015 ראו גם טרוצקי (סדרת טלוויזיה) טרוצקיזם האינטרנציונל הרביעי לקריאה נוספת ברטרנד פטנוד, טרוצקי - נפילתו, גלותו וחיסולו של מהפכן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010. ג'ון ריד, עשרת הימים שזעזעו את העולם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992. ספרות יפה יוז'ף רות, הנביא האילם, תרגום: רות ליבנת, זמורה-ביתן, 1991. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: לאון טרוצקי ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאון טרוצקי הרלוונטיות של טרוצקי כיום

- מתוך האתר של תנועת מאבק סוציאליסטי שלמה פפירבלט, בחזרה אל זירת רצח טרוצקי קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על לאון טרוצקי - תוכנית ראשונה ‏, 3 באוקטובר 2010 קטע קול ערן סבאג, "חיים של אחרים" על לאון טרוצקי - תוכנית שנייה ‏, 9 באוגוסט 2011 סדרה של 3 תוכניות הקדמה, ומופע "ערב טרוצקי" בתוכניתו של ערן סבג "חיים של אחרים": חידון טרוצקי א' , חידון טרוצקי ב' , חידון טרוצקי ג' , ערב טרוצקי , באתר iCast, אפריל-מאי 2012 18 צילומים בלתי ידועים של טרוצקי שנשמרו אצל נכדו סאווה וולקוב הועלו באתר Delibere ב-23 בפברואר 2016: http://delibere.fr/trotsky-mexique-photos-inedites/

כתבי לאון טרוצקי

בפרויקט בן-יהודה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%A8...

----------------------------------

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

Note: The hypothesis, that Leon Trotsky was the great grandson of Alexander Pushkin, is disputed.

• http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A2%D1%80%D0%BE%D1%86%D0%BA%D0%B8%D...
• http://en.wikipedia.org/wiki/Leon_Trotsky s.26.10.1879 Ukraina
• http://www.peoples.ru/state/politics/trotskiy/
• http://www.hrono.ru/biograf/bio_t/trocki_ld.php
• http://www.komintern-online.com/
• http://to-name.ru/biography/lev-trockij.htm
• http://amnesia.pavelbers.com/Revoluzija%20i%20grazdanskaja%20voyna....
• Seventy-five years since the assassination of Leon Trotsky
• etc.

---------------------------------

Leon Trotsky Wikipedia

Trotsky in Switzerland

On 3 August 1914, at the outbreak of World War I, in which Austria-Hungary fought against the Russian empire, Trotsky was forced to flee Vienna for neutral Switzerland to avoid arrest as a Russian émigré.
Trotsky briefly worked within the Swiss Socialist Party, prompting it to adopt an internationalist resolution. He wrote a book opposing the war, The War and the International, and the pro-war position taken by the European social democratic parties, primarily the German party. 

Trotsky initially supported the Menshevik Internationalists faction of the Russian Social Democratic Labour Party. He was a major figure in the Bolshevik victory in the Russian Civil War (1918–1923). He also became one of the first members (1919-1926) of the Politburo.

After leading a failed struggle of the Left Opposition against the policies and rise of Joseph Stalin in the 1920s Trotsky was removed from power (October 1927), expelled from the Communist Party (November 1927) and finally deported from the Soviet Union in 1929. As the head of the Fourth International, Trotsky continued in exile in Mexico to oppose the Stalinist bureaucracy in the Soviet Union. An early advocate of Red Army intervention against European fascism in the late 1930s, Trotsky opposed Stalin's non-aggression pact with Adolf Hitler. He was assassinated on Stalin's orders in Mexico, by Ramón Mercader, a Spanish-born Soviet agent in August 1940. Most of his family members who stayed in USSR were arrested and executed.

Trotsky's ideas formed the basis of Trotskyism, a major school of Marxist thought that opposes the theories of Stalinism. He was one of the few Soviet political figures who were not rehabilitated by the government under Nikita Khrushchev in the 1950s. In the late 1980s, his books were released for publication in the Soviet Union.

Leon Trotsky was born Lev Davidovich Bronshtein on 7 November 1879, in Yanovka in the Kherson guberniya of the Russian Empire (today's Bereslavka (Ukrainian: in the Bobrynets Raion, Kirovohrad Oblast, Ukraine), a small village 15 miles (24 km) from the nearest post office. He was the fifth child of eight of well-to-do Jewish farmers, David Leontyevich Bronshtein (1847–1922) and his wife Anna Bronshtein (1850–1910). The family was Jewish but reportedly not religious. The language spoken at home was a mixture of Russian and Ukrainian (known as Surzhyk). Trotsky's younger sister, Olga, married Lev Kamenev, a leading Bolshevik.

When Trotsky was nine, his father sent him to Odessa to be educated. He was enrolled in a German school, which became Russified during his years in Odessa, consequent to the Imperial government's policy of Russification.

There has been much attention to Trotsky's original name, by anti-Communists, anti-Semites and anti-Trotskists, who have always stressed his original surname, Bronstein, and this issue has become of political and historical significance.

Revolutionary activity and imprisonment (1896–1900)

In January 1898, more than 200 members of the union, including Trotsky, were arrested, spending, the next two years in prison awaiting trial, where he came into contact with other revolutionaries. There he first heard about Lenin and read Lenin's book, The Development of Capitalism in Russia, and gradually became a Marxist. Two months into his imprisonment, on 1 – 3 March 1898, the first Congress of the newly formed Russian Social Democratic Labor Party (RSDLP) was held. From then on Trotsky identified as a member of the party.

While in the prison in Moscow, in the summer of 1900, Trotsky met and married Aleksandra Sokolovskaya (or Sokolovskaia) (1872–1938), a fellow Marxist. The wedding ceremony was performed by a Jewish chaplain.

In 1900 he was sentenced to four years in exile in Ust-Kut and Verkholensk in the Irkutsk region of Siberia. Because of the marriage, Trotsky and his new wife were allowed to be exiled to the same location in Siberia. Accordingly, the couple was exiled to Ust-Kut and the Verkholensk in the Baikal Lake region of Siberia. They had two daughters, Zinaida (1901 – 5 January 1933) and Nina (1902 – 9 June 1928), both born in Siberia.

In the summer of 1902, at the urging of his wife, Trotsky escaped from Siberia hidden in a load of hay on a wagon. Aleksandra later escaped from Siberia with their daughters. Leon and Alexandra soon separated and divorced, and the children were later raised by Trotsky's parents.[citation needed ] Both daughters married and Zinaida had children, but the daughters died before their parents. Nina Nevelson died from tuberculosis (TB), cared for in her last months by her older sister. Zinaida Volkova died after following her father into exile in Berlin with her son by her second marriage, leaving her daughter in Russia. Suffering also from tuberculosis, then a fatal disease, and depression, Volkova committed suicide.

First emigration and second marriage (1902–1903)

Until this point in his life Trotsky had used his real name—Lev or Leon Bronstein. It was at this time that he changed his name to "Trotsky"—the name he would use for the rest of his life. In late 1902, Trotsky met Natalia Ivanovna Sedova, who soon became his companion and, from 1903 until his death, his wife. They had two children together, Lev Sedov (1906 – 16 February 1938) and Sergei Sedov (21 March 1908 – 29 October 1937), both of whom would predecease their parents. Regarding his sons' surnames, Trotsky later explained that[21] after the 1917 revolution:

"In order not to oblige my sons to change their name, I, for "citizenship" requirements, took on the name of my wife". Trotsky never used the name "Sedov" either privately or publicly. Natalia Sedova sometimes signed her name "Sedova-Trotskaya". Trotsky and his first wife Aleksandra maintained a friendly relationship after their divorce. She disappeared in 1935 during the Great Purges and was murdered by Stalinist forces three years later.

Defeat and exile (1927–1928)

- In October 1927, Trotsky and Zinoviev were expelled from the Central Committee.

- Trotsky was exiled to Alma Ata in Kazakhstan on 31 January 1928. He was expelled from the Soviet Union to Turkey in February 1929, accompanied by his wife Natalia Sedova and his son Lev Sedov.

- After Trotsky's expulsion from the country, exiled Trotskyists began to waver. Between 1929 and 1934, most of the leading members of the Opposition surrendered to Stalin, "admitted their mistakes" and were reinstated in the Communist Party.

Exile (1929–1940)

Trotsky was deported from the Soviet Union in February 1929. His first station in exile was at Büyükada off the coast of Constantinople, Turkey, where he stayed for the next four years.

Before Christmas 1936 he and his wife were deported to Mexico, on a freighter under guard by Jonas Lie. He lived in the Coyoacán area of Mexico City at the home (The Blue House) of the painter Diego Rivera and Rivera's wife and fellow painter, Frida Kahlo, with whom he had an affair.

In 1940, shortly before his assassination, after quarreling with Diego Rivera, Trotsky moved to his final residence on Avenida Viena. He was ill, suffering from high blood pressure, and feared that he would suffer a cerebral hemorrhage. He even prepared himself for the possibility of ending his life through suicide.

On 27 February 1940, Trotsky wrote a document known as "Trotsky's Testament", in which he expressed his final thoughts and feelings for posterity. After forcefully denying Stalin's accusations that he had betrayed the working class, he thanked his friends, and above all his wife and dear companion, Natalia Sedova, for their loyal support:

Assassination

• Stalin assigned the organisation and execution of a plan to assassinate Trotsky [citation needed] to Nahum Eitingon who recruited Ramón Mercader during the Spanish Civil War.
• On 24 May 1940, Trotsky survived a raid on his home by armed Stalinist assassins led by GPU agent Iosif Grigulevich, Mexican painter and Stalinist David Alfaro Siqueiros, and Vittorio Vidale. [citation needed]
• Trotsky's young grandson, Vsievolod Platonovich "Esteban" Volkov (born 1926), was shot in the foot and a young assistant and bodyguard of Trotsky, Robert Sheldon Harte, was abducted and later murdered, but other guards defeated the attack.
• On 20 August 1940, Trotsky was attacked in his home in Mexico with a mountaineers' ice axe by undercover NKVD agent Ramón Mercader. The blow to Trotsky's head was poorly delivered and failed to kill Trotsky instantly, as Mercader had intended. Trotsky was taken to a hospital, operated on, and survived for more than a day, dying at the age of 60 on 21 August 1940 as a result of loss of blood and shock.

Epilogue

Trotsky's house in Coyoacán was preserved in much the same condition as it was on the day of the assassination and is now a museum run by a board which includes his grandson Esteban Volkov. The current director of the museum is Carlos Ramirez Sandoval. Trotsky's grave is located on its grounds. A new foundation (International Friends of the Leon Trotsky Museum) has been organized to raise funds to further improve the Museum.

Trotsky was never formally rehabilitated during the rule of the Soviet government, despite the Glasnost-era rehabilitation of most other Old Bolsheviks killed during the Great Purges. His son, Sergei Sedov, killed in 1937, was rehabilitated in 1988, as was Nikolai Bukharin. Above all, beginning in 1989, Trotsky's books, forbidden until 1987, were finally published in the Soviet Union.

Trotsky was rehabilitated in 16 June 2001 on the basis of the decision of the General Prosecutor's Office (Certificates of Rehabilitation № 13/2182-90, № 13-2200-99 in Archives Research Center "Memorial").

Trotsky's grandson, Esteban Volkov, who lives in Mexico, is an active promoter of his grandfather. Trotsky's great-granddaughter, Mexican-born Nora Volkow (Volkov's daughter), is currently head of the U.S. National Institute on Drug Abuse.

Leib Bronstein's childhood

Lev Davidovich Trotsky was born on November 7th (O.S. 26 October) 1879 into a farming family who lived in Yanovka in Kherson province in the Russian empire's region of New Russia, which is OTL's modern day southern Ukraine. Trotsky lived as Leiba Bronstein until the age of 23 when he adopted his renowned pseudonym. His family is of Jewish origin and his parents where quite wealthy (something he was embarrassed about being a Marxist).

Trotsky was actually from Gromokleya, the last Jewish agricultural colony to be established in Kherson.

See Trotsky: A Biography, by Robert Service see Chapter 1, pp 13 - 29.

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

https://www.myheritage.fi/research/collection-1/myheritage-sukupuut...

Лев Дави́дович Тро́цкий (псевдоним, также: Перо́, Антид Ото, Л. Седо́в, Стари́к и др. Имя при рождении Лейба Давидович Бронштейн, 26 октября 1879, село Яновка, Елисаветградский уезд, Херсонская губерния, Российская империя (ныне Береславка, Кировоградская область, Украина) — 21 августа 1940, Койоакан, Мехико) — революционный деятель XX века, идеолог троцкизма — одного из течений марксизма. Дважды ссыльный при монархическом строе, лишённый всех гражданских прав в 1905 году. Один из организаторов Октябрьской революции 1917 года, один из создателей Красной армии. Один из основателей и идеологов Коминтерна, член его Исполкома. В первом советском правительстве — нарком по иностранным делам, затем в 1918—1925 — нарком по военным и морским делам и председатель Реввоенсовета РСФСР, затем СССР. С 1923 года — лидер внутрипартийной левой оппозиции («Новый курс»). Член Политбюро ВКП(б) в 1919—1926 годах. В 1927 году был снят со всех постов и отправлен в ссылку; в 1929 году — выслан за пределы СССР. В 1932 году лишён советского гражданства. После высылки из СССР — создатель и главный теоретик Четвёртого интернационала (1938). Автор работ по истории революционного движения в России («Наша революция», «Преданная революция»), создатель капитальных исторических трудов по революции 1917 года («История русской революции»), литературно-критических статей («Литература и революция») и автобиографии «Моя жизнь» (1930). Дважды женат, без расторжения первого брака.

Российский государственный архив социально- политической истории Фонд № 325 :
ТРОЦКИЙ (наст. Бронштейн) Лев Давидович (1879-1940)