It seems that Jacob Lurberbaum used to divorce his wives. Due to that he would loose the right to live in that city, and he would move on. The towns he lived in from his first marriage are: Stanislav, Manistrishtash, Kalish, Lisa, (once more) Kalish, Stari.

=====================================================================

Yaakov Lorberbaum Yaakov ben Yaakov Moshe Lorberbaum of Lissa (1760-1832) (known in English as Jacob ben Jacob Moses of Lissa, Jacob Lorberbaum or Jacob Lisser, Hebrew: יעקב בן יעקב משה מליסא) was a Rabbi and Posek. He is most commonly known as the "Ba'al HaChavas Da'as" or "Ba'al HaNesivos" for his most well-known works, or as the "Lissa Rav" for the city in which he was Chief Rabbi.

Biography

Rabbi Lorberbaum was the great-grandson of the Chacham Tzvi, Rabbi Zvi Ashkenazi; he was therefore related to Rabbi Jacob Emden. According to one tradition, his father, Rabbi Yaakov Moshe died before he was born, and his relative, Rabbi Yosef Teomim, the rabbi of Bursztyn, brought him up. This accounts for the common name that both father and son share. Another tradition states that before he was born, his father fell ill, and dreamed that he would recover in the merit of the son that would be born to him. In the merit of his future son, the father took his name-to-be.[2] He studied under Rabbi Meshulam Igra. He was head of the Beis Din in Kalish (Kalisz).[1] In 1809, he agreed to become the Rav in Lissa (today known as Leszno, Poland), where he enlarged his Yeshiva's enrollment. Hundreds of scholars came to study there in the years of his leadership. Among his students were Rabbi Elijah Gutmacher, Rabbi Shraga Feivel Danziger, who were supporters of their colleague Rabbi Zvi Hirsch Kalischer, and his Chovevei Zion movement.

Along with Rabbi Akiva Eiger and Rabbi Akiva Eiger's son-in-law, the Chasam Sofer, Rabbi Lorberbaum vehemently fought against the maskilim, the reformers of the Jewish Enlightenment. In 1822, he left Lissa and returned to Kalish, where he wrote many of his works. He lived there for ten years. He was widely respected as a posek, and is one of three authorities on whom Rabbi Shlomo Ganzfried based his rulings in the Kitzur Shulchan Aruch, the well known precis of Jewish law. Similarly, the Chochmat Adam, by Rabbi Avraham Danzig, was written in consultation with Rabbi Lorberbaum (as well as Rabbi Chaim Volozhin).

His status was such that it is reported that Rabbi Akiva Eiger once fainted when he was honored with an Aliyah in the lieu of Rav Yaakov. (See Shimusha Shel Torah, Rabbi Meir Tzvi Bergman.)

Rabbi Lorberbaum died in Stryj (then in Galicia) on 25 May 1832.

Works

Reb Yaakov wrote many works of Torah on Talmud and on Halacha (Jewish law). Works on Talmud include:

• Toras Gittin, commentary on Shulchan Aruch, Even HaEzer, 119-155, and chiddushim on the Talmudic treatise Gittin (Frankfort-on-the-Oder, 1813; Warsaw, 1815)
• Beis Yaakov, commentary on Shulchan Aruch, Even HaEzer, 66-118, and on the Talmudic tractate Ketubot (Grubeschow, 1823)
• Emes L'Yaakov (on Talmudic lore)

He also published his late father's works on the Talmud, including his famous novellae to Tractate Keritot Works of Halacha include:

• Chavas Daas, commentary on Shulchan Aruch, Yoreh Deah, 69-201; the earlier sections of Yoreh Deah (1-68) are very briefly dealt with in the form of an introduction to the work (Lemberg, 1799; Dyhernfurth, 1810, and often since in editions of the Yoreh Deah, as the Vilna 1894 ed.). In it the works of earlier commentators are discussed and somewhat pilpulistically developed.
• Mekor chayim, commentary on Shulchan Aruch, Orach Chayim, 429 and following, with notes on the commentaries Turei Zahav and Magen Avraham; the second part contains chiddushim on Keritot (Zolkiev, 1807; Frankfort-on-the-Oder, 1813; Warsaw, 1825; Dyhernfurth, 1827)
• Nesivos HaMishpat on Shulchan Aruch, Choshen Mishpat, in two parts (Dyhernfurth, Lemberg; Zolkiev, 1809, 1816; Sudilkov, 1830; and often since in Lemberg editions of Shulchan Aruch, Choshen Mishpaṭ). It is said that Nesivos HaMishpat was made famous by the strong attacks in it against the Ketzos HaChoshen of Rabbi Aryeh Leib Heller.
• Kehillas Yaakov, a collection of discussions and notes on several legal points in the Even HaEzer and Orach Chayim
• Derech Chaim on Orach Chayim (Zolkiev, 1828; Altona, 1831). This compendium is very popular and was frequently reprinted in the larger Hebrew prayer-books. These dinim are taken either from later exponents of the Law as contained in the works Turei Zahav, Magen Abraham, Pri Megadim, etc., or from his own decisions. The sources from which he borrowed are usually indicated.

Other works by Rabbi Lorberbaum include:

• Imrei Yosher, includes Tzror HaMor and Palgei Mayim, commentaries on Canticles and Lamentations, under the general title Imrei Yosher (ib. 1815 and 1819). Rabbi Lorberbaum had intended to write commentaries on the Five Megillot also under this title.[1]
• Talumos Chochmah, commentary on Ecclesiastes (Lemberg, 1804; Dyhernfurth, 1819)
• Megillas S'tarim, commentary on the Book of Esther
• Masei Nissim, a commentary on the Pesach Haggadah, with the text and a short compendium of the Passover ritual (Kitzur Dinim; Zolkiev, 1807, 1835; Minsk, 1816; Dyhernfurth, 1817, and later)
• Nachalas Yaakov (Breslau, 1849), published by his cousin[4] Naphtali Z. Chachamowicz after his death, comprising sermons on the Torah Portion, halachic decisions, responsa, and his last will.[1] In this famous ethical will he asked that his sons devote time every day to learn at least one page of Gemara.

__________________________________________________________________________

"The Unbroken Chain": G10. .אב"ד קאליש וליסא

JACOB BEN JACOB MOSES OF LISSA

יעקב לורברבאום

=======================

רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו

,

"

http://toladot.blogspot.ca/2012/05/blog-post_22.html

"

• * *

-----------------------------

http://toladot.blogspot.ca/2012/05/blog-post_28.html

"

"

=========================

ככל הנראה, יעקב לורברבאום נהג לגרש את נשותיו, ובעקבות זאת להחליף את עיר מגוריו.(כי איבד את הרשות להתגורר בעיר אשתו לשעבר). הערים לאחר נישואיו הן ככל הנראה: סטניסלב, מאניסטרישטש, קאליש, ליסא, (שוב) קאליש, סטארי.

===================================================================================================================================================

.תאריך הופעת המאמר הוא 16 למאי 2012. להלן

אחד מגדולי הדורות, היה הגאון הגדול רבי יעקב לארבערבוים מליסא, רבי יעקב לוברבוים, נחשב לאחד מגדולי הדור לפני כמאתיים שנה, ועד היום הוגים רבים בתורותיו ובספריו, הנחשבים לנכס צאן ברזל בעולם הלימוד הישיבתי. כך ספרו נתיבות המשפט על חושן משפט, וספר חוות דעת על יורה דעה, וספר תורת גיטין, ועוד. רבי יעקב עצמו התבטא, כי זכה שספריו יתקבלו ברבים, מכיוון שמנעוריו למד תורה מעוני, וירא ה' בצר לו ויהי לו למלך עוזר.

רבי יעקב נולד לאביו הגאון ר' משה בשנת תק"ל לערך [%D7%90%D7%95 קודם לכן], בצעירותו נתייתם מאביו, ואחותו הגדולה נטלה על עצמה את עול הפרנסה על מנת שיוכל להמשיך ולהגות בתורה. אחר מכן נלקח לבית הגאון רבי יוסף תאומים אב"ד בורשטיין שהיה חתן דודו רבי צבי הירש אב"ד בורשטין. בבחרותו נשא אשה בת ר' הירץ מסטניסלב, ושם גר אחר נישואיו. שם בסטניסלב גילה את רבו המובהק רבי משולם איגרא שהיה אב"ד טיסמניץ הסמוכה, והיה נוסע אליו מפעם בפעם להשתעשע עמו בדברי תורה. כאשר הפסיד את כל רכושו בענין יבש, נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ותחילה בעיר הקטנה מאניסטרישטש, ומשם עבר לעיר קאליש. שם הדפיס את ספרו הראשון חוות דעת על יורה דעה. משם עבר ונלקח בשנת תקס"ט לק"ק ליסא, בעקבות מעשה שהיה. בליסא היתה לו ישיבה גדולה, ולמדו אצלו רבים מגדולי הדור שלאחריו. בערוב ימיו עזב את ליסא, וחזר לגליציה, כמה שנים חי בעיר נעוריו קאליש, ובשנים האחרונות נתיישב בעיר סטרי שבגליציה, וחכמי המקום לא הניחוהו לעזוב את עירם, וביקשו ממנו שישאר בעיר ויכהן כרב, ורבי יעקב נענה לבקשתם, ונשאר בסטרי עד ליום פטירתו, ובה אף נקבר. לגבי תאריך פטירתו של רבי יעקב הדעות חלוקות, בספר מליצי אש כתוב שנפטר ביום כ"ד אייר תקצ"ב, אך ברוב הספרים כתבו שנפטר ביום כ"ה אייר תקצ"ב. ובמקום אחר ראיתי שנפטר בכ"ה אדר באותה שנה, אין אני בא לקבוע כאן את תאריך פטירתו המדוייק של רבי יעקב ובקעה הנחתי לחוקרים אחרים להתגדר בה, כך או כך, מאה ושמונים שנה חלפו מיום פטירתו של רבי יעקב מליסא, או היום, או מחר, או שמא כבר לפני חודשיים. אחר שמילאנו את חובתנו לסקור בקצרה את תולדות חייו של רבי יעקב, יכולים אנו להתפנות ולעסוק בענין שלשמו אנו מכונסים כאן, הוא עץ המשפחה שלו, תחילה נספר על יחוס אבותיו, אחר נספר על חותנו, ובסוף נעבור לפרט את צאצאיו הרבים. [%D7%95%D7%90%D7%92%D7%91, זו הדרך שאני ממליץ לכל השואלים איך להכין עץ משפחה, להתמקד בדמות מסויימת, ולעקוב אחר שלושת הענפים הללו].

ובזאת נתחיל לפרט את יחוס אבותיו של רבי יעקב מליסא

אביו הגאון רבי [%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91] משה אב"ד זבארוב, בסוף צוואתו של רבי יעקב מליסא כותב, "והנה יש אצלי חיבורים מאבא מארי זצ"ל, תבחרו דברים טובים ומובחרים שתמצאו בהם ותעלו אותם לבית הדפוס ובודאי שכר הרבה תטלו כי נפשי יודעת מאד גודל הגעגועים שהיה לאבי מורי ז"ל על זה. ובכל יאהרצייט שלו תתענו ותשובו בתשובה שלימה לפני ה' כי זכות הבנים מועיל לכפר עון אבותיהם". אכן מעט מחידושיו, הודפסו בספר נחלת יעקב, לבוב תרסב. אך הוא חיבר ספר שלם על מסכת כריתות שלא נדפס. לעת מחלתו, ביקש רבי משה שיוסיפו לו שם נוסף יעקב, כשם בנו, וקיווה שזכות זו תעמוד לו להירפא, אך כאמור, הוא נפטר צעיר לימים, ביום כ"ד שבט תק"ל, מלבד בנו רבי יעקב, השאיר אחריו רק בת אחת נוספת, בן בתה רבי נתן יהודה ליב אשכנזי אב"ד פאטיק היה לימים תלמידו של רבי יעקב מליסא.

אביו הגאון רבי נתן מבראד, נולד באלטונא בשנת תס"ד לערך, נשא לאשה את מרת בריינדל מגזע הלבוש והב"ח. לאחר נישואיו היה סמוך אצל חותנו בבראד, ושם קבע את מגוריו, ואף נמנה בין חכמי הקלויז בבראדי, הקלויז המפורסם שהיה מקום לתורה עבור תלמידי חכמים רבים שישבו שם יומם ולילה והיו שבים לביתם רק פעם אחת בשבוע, ורבי נתן היה דורש שם לפרקים דרושים נכבדים בהלכה ובאגדה. רבי נתן האריך ימים ונפטר לעת זקנה, בבראד, ביום שבת קודש י' שבט תקל"ח. רעייתו מרת בריינדל נפטרה בעיר זבאריב ט"ו אדר תק"ל, שלש שבועות לאחר שנפטר שם בנה. מעט מתורתו של ר' נתן נדפס בספר מנחה חדשה לר' יצחק אייזיק ובשאר ספרים. צאצאיו, א. רבי צבי הירש אב"ד בורשטיין. ב. רבי משה אב"ד זבארוב הנ"ל. ג. רבי אפרים אשכנזי מגיד מישרים בבראד. ד. אשת ר' יוסף. אביו הגאון רבי צבי אשכנזי בעהמ"ח שו"ת חכם צבי.

ומעלה בקודש. רבי יעקב משה אב"ד זבארוב, היה חתן רבי אליקים געציל לאביר, אשר היה נכד המהרש"א. זוגתו מרת חנה. צאצאיו האחרים של ר' אליקים געץ הם: א. רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב אבי אמו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. ב. אשתו הראשונה של ר' מרדכי זאב אורנשטיין הראשון אב"ד לבוב, ומזיווג זה נולדו לו רבי יהושע העשל בעהמ"ח ים התלמוד, ועוד צאצאים, אך חלק מילדיו הם מזיווגו השני. ר' אליקים געצל, היה חתן רבי אליעזר מלבוב, מצאצאי ר' אברהם ר' הירצ'קס מלבוב. ורבי אליעזר מלבוב היה חתן רבי יצחק סג"ל אב"ד רימאנוב, בן בנו של השארית יוסף, וחתנו של המהרש"א.

לגבי חותנו של רבי נתן אשכנזי, אבי זקינו של רבי יעקב מליסא, הדברים יגעים ולא ברורים, נכדו של רבי יעקב – ר' ישראל יעקב שאול מצפת, שעסק רבות ביחוסו, כתב כי בריינדל אשת רבי נתן, היתה בת ר' מרדכי מבראד בן ר' מנחם מן מבראד, וכן כתוב כבר בכתב היחוס בראש ספר דבר משה, מהדורא תנינא, זאלקווא תרלב, שחיבר ר' משה תאומים אב"ד הורדנקא נינו של רבי יעקב מליסא. אך כבר בספר שבט ישראל, שכתב אחד מצאצאיו של ר' משה הנזכר, [%D7%95%D7%9B%D7%9F במקורות נוספים], שינה מעט את הגירסא, ולדבריו בריינדל היתה בת ר' משה מבראד אב"ד הארחוב שהוא היה חתן ר' מנחם מן מבראד. על כל פנים, ר' מנחם מן מבראד היה מצאצאי הב"ח והלבוש.

סיימנו לפרט את אילן היוחסין של רבי יעקב לוברבוים מליסא, על נשותיו ועל צאצאיו נרחיב במאמרים נפרדים אי"ה. על נשותיו של רבי יעקב לורברבאום המשיך בנימין מ"תולדות" ב-22 למאי 2012

http://toladot.blogspot.com/2012/05/blog-post_16.html

נשותיו של החוות דעת

אחרי אשר עמדנו על יחוסו הרם של רבי יעקב מליסא, אשר הוא בן אחר בן עד לרבינו החכם צבי, נעבור כדרכנו אל יחוס נשותיו של רבי יעקב. על פי המסופר, היו לו לרבי יעקב שלש נשים, ואת שלושתן נאלץ רבי יעקב לגרש, אולם יש ברשותינו מידע רק על שתים מנשותיו. ואלו הן.

אשת נעוריו של רבי יעקב, היתה כאמור בתו של הגביר ר' נפתלי הירץ מסטאניסלב, אשר מלבד היותו מנכבדי העיר סטניסלב, היה לו גם יחוס אבות גדול, הוא היה בן ר' אריה לייב מבוטשאטש שהיה מנהיג המדינה בגליל לבוב, ונודע בשם ר' ליבש ראש המדינה, בן ר' יצחק מיאברוב פרנס ומנהיג דד' ארצות.

ר' יצחק מיאברוב היה מצאצאי ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא, רק לא ידוע בוודאות כיצד. כפי הנראה שם אביו היה ר' אלעזר, בן ר' אריה לייב אב"ד פרעמישלא - דער הויכער ר' לייב, ומעלה בקודש.

ר' נפתלי הירץ מסטניסלב הנזכר, היה חתן רבי אברהם אב"ד סטניסלב, מגזע רבי יצחק הגדול מפוזנא, ומעלה בקודש.

ר' אריה לייב מבוטשאטש הנ"ל, אשתו מרת יוכבד בת ר' דוד מזאמושטש, בן רבי אריה לייב אב"ד בריסק וקראקא מחבר ספר שאגת אריה הראשון, ומעלה בקודש בן אחר בן עד לרבינו הב"ח.

ר' דוד מזאמושטש הנ"ל, אשתו מרת אסתר בת הרב הגאון ר' יצחק, בן הרב הגדול מ' אליעזר שהיה נקרא ר' ליזר לאדמריר [%D7%A2%D7%9C שם עירו לודמיר], אחיו של הגאון הגדול מ' יעקב מלובלין אביו של הרבי ר' העשל, ומעלה בקודש.

אשתו השניה [%D7%90%D7%95 השלישית] של רבי יעקב מליסא, היתה מרת שיינדל בתו של ר' יעקיל מרימנוב. היא נפטרה בבראדי ח' ניסן תקצ"ח. מאשתו זו, ידוע כי נולדו לפחות שנים מילדיו.

רבי יעקיל מרימנוב, הוא רבי ישראל יעקב אשכנזי, נפטר בבראד כ"ז ניסן תקע"א, ושם אביו ר' יהודה לייב מהרימלוב. יחוסו מעלה לא נודע. ר' יעקיל, היה גיסו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, ונזכר בשו"ת שלו, חושן משפט סי' עז: "שאלה מכבוד גיסי החכם השלם מופלג בתורה וביראה המנוח מוהר"ר יאקיל זללה"ה".

לרבי לייב מהרימלוב, נודעו עוד כמה בנות ובן אחד חוץ מבנו ר' יעקל הנזכר, ואלו הן. א. בתו האחת מרת לאה היתה כפי הנראה בזיווגה הראשון היתה אשת ר' שמואל אהרן אב"ד מאציב אשר היה בנו של המקובל רבי חיים צאנזיר מבראד, ולאחר שנתאלמנה ממנו בכ"ד אלול תקנ"ד, נישאה לגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי בזיווגו השני, וילדה לו את בנו יחידו ר' חיים יהודה לייב מרגליות. ב. מרת זלדה אשת ר' נפתלי צבי מרגליות בן ר' אלכסנדר סנדר מרגליות מסטנוב, וראז"מ כותב עליו בשו"ת שלו (חו"מ ז'), "הראני גיסי ב"ד החריף ובקי מוהר"ר צבי הירש מרגליות נ"י בן כבוד דודי מ"ו הגאון מו' סענדר ז"ל", ונזכר בשו"ת של אביו כמה פעמים. ג. מרת שיינדל אשתו השניה של ר' זאב וואלף שיף מזמאושטש בעהמ"ח מנחת זכרון על מסכת עירובין (ר' זאב וואלף נשא אותה בשנת תקס"ז ונפטר י"ב שבט תר"ב). ד. בנו של ר' לייב רומלובר – היה חתן רבי מרדכי זאב אורנשטיין הראשון אב"ד לבוב, וכפי הנראה הוא ר' אברהם אביש אשכנזי, נשא לאשה את מרת מלכה בתו של רמ"ז. ה. יתכן שחתן נוסף היה לר' לייב, הוא ר' נפתלי הירץ אביו של הגאון רבי יהודה לייביש אורנשטיין אב"ד פאלטישאן וראב"ד עדת החסידים בירושלים. עיין אודותיו במבוא לספרו טל ירושלים שנדפס מחדש, ירושלים תשעב. [%D7%9C%D7%A4%D7%99 זה יוצא שהיה לר' יהודה לייב שני חתנים בשם ר' נפתלי הירץ בן ר' סנדר].

ר' יעקיל הנ"ל, היה חתנו של הגאון רבי מרדכי מרגליות אב"ד אוזיראן, פסק הלכה מנומק מרבי מרדכי אודות ענין שאירע בקהילתו בשנת תקנ"א, נדפס בשו"ת של הגאון רבי משולם איגרא, אה"ע סימן ל"ט, ופילפלו בדבריו עוד רבנים ואף ר' משולם עצמו, עיין שם בסימנים מ-מ"ב.

רבי מרדכי היה בנו של הרה"ק רבי משה אברהם מרגליות אב"ד זאבנא והוראדענקא בעהמ"ח צלותא דאברהם. רבי משה אברהם היה תלמיד דודו רבי אריה לייב אויערבך אב"ד סטניסלב ובוטשאטש. ספרו הנ"ל נדפס באוסטרהא [%D7%90%D7%95 בסדליקוב] בשנת תקפ"א, על ידי הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל הלבושי שרד. הספר נקרא גם, חידושי מהרמ"א על הש"ס. צאצאיו של ר' משה אברהם הם, א. רבי יחיאל מיכל מרגליות אב"ד לשקוביץ. ב. רבי מרדכי אב"ד אוזיראן הנ"ל. ג. ר' צבי אבי ר' דוד ראב"ד ירוסלב? ד. ר' יוסף אבי ר' קלונימוס קלמן ריינהולד. שני האחרונים אינם בוודאותו וטעונים בירור.

רבי משה אברהם היה בן הגאון רבי צבי הירש מרגליות אב"ד יאזלוביץ, בן רבי יוסף מרגליות מזאלקווא, בן רבי משה מרגליות אב"ד טארניגראד. ומעלה בקודש.

היה אפשר להתעכב ולחקור עוד ביחוס המשפחות, אך במסגרת היריעה הקצרה כאן, התעכבנו רק על כמה נקודות קצרות, ובבא העת נאריך ונרחיב עוד.

http://toladot.blogspot.com/2012/05/blog-post_22.html

על צאצאי רבי יעקב מליסא אפרסם מאמר נפרד אי"ה.
פורסם על ידי בנימין "

והנה המאמר על צאצאי יעקב מליסא, של בנימין בעל פורום תולדות ושורשים. המאמר פורסם ב-28 למאי 2012

צאצאי רבי יעקב מליסא

להשלמת עץ משפחה של הגאון רבי יעקב מליסא נשאר לנו רק לספר על צאצאיו, אחרי שסיפרנו על יחוס אבותיו ועל משפחת נשותיו.
בצוואתו, בסעיף ז', כותב רבי יעקב לבניו, מאוד תרחיקו עצמכם לבלתי קבל עליכם התמנות הרבנות. ואכן, מבניו ובני בניו של רבי יעקב כמעט כולם לא כיהנו ברבנות, אמנם חתניו וצאצאיהם כיהנו בקהילות ישראל. ואלו הם צאצאי רבי יעקב.

רבי מרדכי יהודה [%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [%D7%90%D7%95 תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים. ה. רבי צבי לורברבוים אב"ד מדניץ, הוא היה חתן ר' מאיר, בן בתו של רבי יהודה ברודא בעהמ"ח זכרון יהודה. ו. מרת שיינא אשת ר' יחיאל. ז. מרת מרגלא אשת רבי צבי אריה לודמיר. ח. אמו של רבי יעקב קלוגהויפט מבראדי שהדפיס כמה מספרי זקינו ועוד ספרים (הוא היה חתן הגביר ר' יוסף ארנשטיין, וראה עוד במגילת יוחסין בראש ספר זכרון יהודה).

ר' יוסף משה לורברבוים, בסוף ימיו גר בירושלים. ומסופר, כי בעת ביקורו של משה מונטיפיורי בשנת תרכ"ז, עלה ונכנס להר הבית, ור' יוסף משה לקח שופר ויתקע וינדה להשר מונטיפיורי בחוצות ירושלים. ורבני ירושלים ניחמו את מונטיפיורי, באומרם כי הוא אינו שפוי בדעתו ואינו אחראי על מעשיו. (ספר מלכי בקודש חלק א'.אמנם בספר שו"ת הלכות אישות להרב ילוז הביא את דברי הגר"י חי זריהין, שהביא מסורת מרבני ירושלים, כי השר קיבל עליו את הדין ועשה כמה תיקוני כרת). [%D7%95%D7%99%D7%A9 שכתבו שר' יוסף משה, לא היה ממש בנו של רבי יעקב, כי אם בן בנו ר' מרדכי אריה הנ"ל].

ר' נתן נטע לארבערבוים מקאליש, נפטר בלא צאצאים. אחר שנתגרש מאשתו, והיא נישאת בשנית לבן הרב מזבאריז. [%D7%9B%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8 בשו"ת ישועות יעקב אהע"ז סי' כ"ה].

מרת חיה אשת הגאון רבי צבי תאומים מקאליש. בשנת תק"ץ כיהן כרב העיר. צאצאיו: א. רבי אפרים תאומים אבד קריסנאפלי, זוגתו מרת אסתר בת רבי יהושע יהודה הלברטל אב"ד ברסטיציקא. נפטר תרל"ט. ב. רבי יונה תאומים אב"ד פרימישלאן מצעירותו, בעהמ"ח מנחת זכרון ומנחה חדשה. תשובות אליו גם בשו"ת של אחיו. ג. רבי אברהם תאומים אב"ד זבארוב ובוצץ, בעהמ"ח חסד לאברהם, נולד תקע"ד בבראד, נשא אשה מבראד בת ר' ליפא יאהר ונפטר בלי צאצאים, ושוב נשא את פרומא בתו של רבי צבי הירש רפופורט אב"ד דובנא. נפטר כ"ו שבט תרכ"ח. ופרומה נפטרה ד' אדר תרל"ט בלבוב. ד. ר' דוד תאומים מקאליש, נפטר לפני שנת תרל"ב. ה. מרת ראצי מירל אשת הגאון רבי יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב, נולד בשנת תק"ע, תלמיד רבי יעקב מליסא שאחר כך השיאו לבת בתו, בתחילה כיהן כאב"ד גוליגור ואחר כך חודרוב, ובשנת תרט"ו כיהן בזלוטשוב. נפטר כ"בכסלו תרמ"ג. תשובותיו בהלכה נדפסו בספר שו"ת מהר"י אשכנזי. [%D7%91%D7%A9%D7%95"%D7%AA מהרש"ם כתב עליו שהוא היה חתן הגאון מליסא, אך בזה כנראה לא דייק]. ו. אשת רבי יצחק באב"ד אב"ד חארסקוב וקאליש, נפטר כסלו תרס"ב.

מרת בריינדל אשת הגאון רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק בעל חידושי מהרא"ך ועוד ספרים. נולד בוורשא לאביו ר' זאב וואלף הכהן בראש חודש אב תקנ"א. בצעירותו סמך על שלחן חותנו, ואחר כך חזר למקום מגורים בוורשא, שם נתידד עם ר' יצחק מאיר רוטנברג, שלימים נתפרסם כבעל חידושי הרי"ם מגור, ובעקבותיו דבקה נפשו בחסידות. כיהן כרב בפולטוסק ובסוכטשוב ועוד ערים. האריך ימים ונפטר בערב שבת י"ט חשוון תרמ"ב. אשתו בריינדל נפטרה בעת רבנותו בסוכטשוב ביום ה' אייר תרל"א. (בצוואתה שנדפסה בקונטרס עץ אבות דלהלן, היא מעניקה בין היתר חמשים רו"כ לאחיה ר' מרדכי לייב בארץ ישראל). צאצאיו: א. ר' זאב וולף הכהן, נפטר בשנת תר"ל בווארשא. ב. רבי אברהם הכהן מו"צ בק"ק ווארשא, אבי רבי יחיאל מיכל הכהן אב"ד זאקראטשין ג. רבי צבי הירש הכהן אב"ד פולטיסק זגיערז. ד. ר' יהושע כהן כתב את תולדות אביו בחלקו השני של ספרו חידושי מהרא"ך בשם קונטרס עץ אבות. אשתו מרת צעריל. ה. ר' משה כהן מתלמידי איזביצא חתן ר' דוד סעדיה ישעיה ווקס. ו. אפרים כהן נפטר בצעירותו כבן י"ב בסוכטשוב. ז. ר' יחיאל מיכל כהן (נזכר בצוואת אמו). ח. מרת שיינדל אשת רבי דוד דוב בעריש מייזליש אב"ד לאסק, בעהמ"ח חידושי הרד"ד ועוד ספרים.

עוד בת נוספת שלא נודע שמה. נישאה בליסא בשנת תקס"ט.

http://toladot.blogspot.ca/2012/05/blog-post_28.html