Raymond Claude Ferdinand Aron was a French philosopher, sociologist, journalist, and political scientist.

He is best known for his 1955 book The Opium of the Intellectuals, the title of which inverts Karl Marx's claim that religion was the opium of the people – Aron argues that in post-war France, Marxism was the opium of the intellectuals. In the book, Aron chastised French intellectuals for what he described as their harsh criticism of capitalism and democracy and their simultaneous defense of Marxist oppression, atrocities, and intolerance. Critic Roger Kimball suggests that Opium is "a seminal book of the twentieth century." Aron is also known for his lifelong friendship, sometimes fractious, with philosopher Jean-Paul Sartre.

He is also known for his 1973 book, The Imperial Republic: The United States and the World 1945-1973, which influenced Zbigniew Brzezinski and Henry Kissinger, among others.

Aron wrote extensively on a wide range of other topics. Citing the breadth and quality of Aron's writings, historian James R. Garland suggests, "Though he may be little known in America, Raymond Aron arguably stood as the preeminent example of French intellectualism for much of the twentieth century."

Raymond Claude Ferdinand Aron, né le 14 mars 1905 à Paris et mort le 17 octobre 1983 à Paris, est un philosophe, sociologue, politologue et journaliste français, défenseur du libéralisme.

D'abord ami et condisciple de Jean-Paul Sartre et Paul Nizan à l'École normale supérieure, il devient, lors de la montée des totalitarismes, un ardent promoteur du libéralisme, à contre-courant d'un milieu intellectuel pacifiste et de gauche alors dominant.

Pendant trente ans, il est éditorialiste au quotidien Le Figaro. Durant ses dernières années, il travaille à L'Express. Grâce à des compétences et des centres d'intérêt multiples – en économie, sociologie, philosophie, géopolitique – il se distingue et acquiert une grande réputation auprès des intellectuels. Ses convictions libérales et atlantistes lui attirent de nombreuses critiques, venant des partisans de la gauche, comme de ceux de la droite.

Raymond Aron dénonce dans son ouvrage le plus connu, L'Opium des intellectuels, l'aveuglement et la bienveillance des intellectuels à l'égard des régimes communistes. Il garde néanmoins tout au long de sa vie un ton modéré. Il est un commentateur reconnu de Karl Marx, Carl von Clausewitz, Kojève et Sartre.

https://fr.wikipedia.org/wiki/Raymond_Aron

רֶמון קלוד פרדינאן אָרון

' (בצרפתית: Raymond Claude Ferdinand Aron‏; 14 במרץ 1905 – 17 באוקטובר 1983) היה סוציולוג ופילוסוף פוליטי יהודי צרפתי. מהמבקרים החריפים של החברה המערבית ופועלה בתקופת המלחמה הקרה.

תוכן עניינים 1 חייו 2 ספריו וחיבוריו 3 ספריו שתורגמו לעברית 4 קישורים חיצוניים חייו רמון ארון נולד למשפחה יהודית. את לימודיו האקדמיים עשה באקול נורמל סופרייר, ובשנת 1930 סיים את לימודי הדוקטורט בתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. בעת לימודיו הכיר את ז'אן-פול סארטר, שהפך לידידו. ארון הזדהה בהמשך עם עמדות השמאל החברתי הקיצוני של סארטר, ובשנים הראשונות לפעילותו האינטלקטואלית היה מקורב לזרם האקזיסטנציאליסטי שבראשו עמד. בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה עבד כמרצה לפילוסופיה חברתית באוניברסיטת טולוז. לאחר שפרצה המלחמה התגייס לחיל האוויר הצרפתי. לאחר כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית נמלט ללונדון שם שירת במפקדת צבא צרפת החופשית. עם תום המלחמה שב להוראת סוציולוגיה בפריז והיה בין המוקיעים את ממשלת וישי. בהמשך חייו האקדמיים ביקר את הלאומיות והלאומנות, בהן שקעו לדעתו מדינות המערב, בזמן המלחמה הקרה, תוך אובדן החמלה, לדעתו, כלפי הפרט בחברה.

בעבודותיו מבקר רמון, בין השאר, את אופן ההתייחסות של הסוציולוגים לחברה האנושית. לפי טענתו יש להבחין בין הסוציולוגים במאה ה-19, אותם הוא מכנה "אבות הסוציולוגיה", לבין סוציולוגים במאה העשרים. האבות המייסדים של תחום הסוציולוגיה, כדוגמת ובר ומרקס שדנו במהות הסדר החברתי, שאלו את השאלות החיוניות להבנתו, ונשענו על פרמטרים ברורים, איש איש לשיטתו. לעומת זאת, טוען רמון, במאה העשרים התפתחה הסוציולוגיה לכיוונים אחרים, רבים ומגוונים, אך במקביל איבדה את מהותה, ואינה נותנת כיום תשובות על פי הסדר החברתי.

לפי רמון, הפכה הסוציולוגיה במדינות המערב למדדים כמותיים, למדד סטטיסטי של התנהגויות הפרט, מבלי לדון במבנה החברה ובגורמים לו.

רמון ארון הוא זוכה פרס גתה לשנת 1979.

ספריו וחיבוריו פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה (1938) אופיום האינטלקטואלים (1955) הוויכוח הגדול: תאוריות של אסטרטגיה גרעינית (1965) זרמים מרכזיים בהגות הסוציולוגית (1965 - 1968) ספריו שתורגמו לעברית הקידמה ואכזבותיה, תרגמה: מריאנה פרל, ספרית אפקים, עם עובד, 1970. ציוני דרך בהגות הסוציולוגית, תרגמה: קרלה פרלשטיין, האוניברסיטה הפתוחה, 1993 (חלק א') ו-1994 (חלק ב'). הטרגדיה האלג'יראית, תרגם: דורי מנור, ספרי עליית הגג, 2005. קישורים חיצוניים ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו. https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8%...

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A8...

Raymond Claude Ferdinand Aron was a French philosopher, sociologist, journalist, and political scientist.

He is best known for his 1955 book The Opium of the Intellectuals, the title of which inverts Karl Marx's claim that religion was the opium of the people – Aron argues that in post-war France, Marxism was the opium of the intellectuals. In the book, Aron chastised French intellectuals for what he described as their harsh criticism of capitalism and democracy and their simultaneous defense of Marxist oppression, atrocities, and intolerance. Critic Roger Kimball suggests that Opium is "a seminal book of the twentieth century." Aron is also known for his lifelong friendship, sometimes fractious, with philosopher Jean-Paul Sartre.

He is also known for his 1973 book, The Imperial Republic: The United States and the World 1945-1973, which influenced Zbigniew Brzezinski and Henry Kissinger, among others.

Aron wrote extensively on a wide range of other topics. Citing the breadth and quality of Aron's writings, historian James R. Garland suggests, "Though he may be little known in America, Raymond Aron arguably stood as the preeminent example of French intellectualism for much of the twentieth century."