הרבנית הצדקת גליקל לבית רייז זצ"ל הייתה אשתו הראשונה של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן זצלל"ה,האדמו"ר מקוצק הראשון,ומייסד חסידות קוצק. בגיל 20 פנה רבי מנחם מנדל לאביו רבי יהודה לייבוש,וביקשו לחפש עבורו כלה. ששמע אביו לבקשתו פנה לעיר טומשוב השכנה ומצא לבנו אשה נאה וחסודה, עוד באותה שנה נשא רבנו לאשה את מרת גליקל בת רבי אייזיק רייז מטומשוב.

רבנו עבר לגור עם זוגתו בעיר חותנו טומשוב שם המשיך לשבת על התורה ועל העבודה בעודו סומך על שולחן חותנו אשר הבטיח לרבנו נדוניה גדולה ומזונות לכל ימי חייו.

רבי איזיק רייז חותן רבנו היה בעל הבית נכבד ובעל בעמיו, תמיד היה אומר: "היה אדיב כלפי בני אדם ויהיו גם הם אדיבים כלפיך".". באותה תקופה לא היה לו לרבנו בביתו אפילו פרוסת לחם, אמנם חמיו הבטיח כי יפרנסו עד סוף חייו אבל לאחר שירד מנכסיו לא הצליח לעמוד בכך. רבנו אשר כל נפשו הייתה שקועה בתורה לא נתן ליבו לכך ועצתו מכרה אשתו הכשרה ומישכנה את כל כלי הבית עד שאפילו לא נותר להם מיטה לישון בה או כסות להתכסות בה.

כל אלה היו צרותיו הקטנים של רבנו אשר כל ילדיו נולדו ונפטרו בזה אחר זה. רק בנו הבכור רבי דוד הצליח להתגבר על כל מחלותיו וכל זאת יחד עם כך שהילד צם יותר מאשר אכל. רבנו לא הסכים מעולם לקבל נדבות והיו רבים שניסו לשכנעו כי יאות לקבל אפילו הלוואה כדי להשיב את נפשות בני ביתו, אך כל זאת ללא הועיל

על מותה

:
שנים רבות סבלה הצדיקת הרבנית גליקל עניות מרודה...הרבנית חלתה וסבלה יסורים.היא העריצה מאד את רבי יצחק מוורקי,על כן רצתה לנסוע אליו,כדי להזכיר את עצמה לפניו,ולבקש את ברכתו למחלתה..בעלה הסכים באמרו,את הרי חסידת ורקי,סעי..שם חלתה מחלה אנושה ולא היה כבר בידה לחזור.מספרים גם,כי היא עברה לוורקי כדי שיביאו לה רופא מורשה הסמוכה לורקי.הרבנית גליקל שכבה על ערש דוי בורקי כששה שבועות,הרבי מקוצק השגיח,כי יטפלו בה כראוי,ויגישו לה את התרופות הדרושות.לא עזרו התרופות,הרבנית נפטרה וגם הובאה שם לקבורה. נפטרה ב ה מנחם תקצ"ז לפ"ק תנצב"א

מתוך הרבי מקוצק(עמוד:63)