Matching family tree profiles for Grand Rabbi Yitzhak Menachem Mendel Danziger, of Alexander
view all 22
Immediate Family
-
wife -
daughter -
-
daughter
-
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
daughter
-
daughter -
daughter
-
daughter
About Grand Rabbi Yitzhak Menachem Mendel Danziger, of Alexander
Grand Rabbi Yitzchok Menachem Mendl Dancyger (1880-1943), author of Akeidat Yitzchak, son of the "Tiferet Shmuel". His accomplishments included the expansion of religious schools in Łódź and in Aleksander. Unlike many chasidic leaders of that period, he was not interested in politics. During the Second World War, he was in the Warsaw Ghetto. Refusing to leave for the Land of Israel, he died along with his family in Treblinka.
-------------------------------------------------------------
The Alexanderer Hassidic Dynasty:
- Grand Rabbi Shraga Fayvel Dancyger of Gritsa (d. 1848), disciple of Grand Rabbi Yisrael Yitzchak Kalisz of Vurka, served as the rebbe of the Vurker Chasidim for the final six months of his life
- o Grand Rabbi Yechiel Dancyger (1828 - 1894), first rebbe of the Aleksander dynasty - 1st Aleksanderer Rebbe
- + Grand Rabbi Yerachmiel Yisroel Yitzchok Danziger (1853-1910), author of Yismach Yisroel, son of Rabbi Yechiel - 2nd Aleksanderer Rebbe
- + Grand Rabbi Shmuel Tzvi (1860 - 1923), author of Tiferes Shmuel, son of Rabbi Yechiel - 3rd Aleksanderer Rebbe
- # Grand Rabbi Yitzchok Menachem Mendl Dancyger (1880-1943), author of Akeidas Yitzchok, son of the Tiferes Shmuel - 4th Aleksanderer Rebbe
- + Grand Rabbi Betsalel Yoir Dancyger of Łódź (1856-1934), son of Rabbi Yechiel - 1st Alexanderer Rebbe of Bnei Brak
- Grand Rabbi Avrohom Yehudo Dancyger of Łódź (d. 1943), son of Rabbi Betsalel Yoir - 2nd Alexanderer Rebbe of Bnei Brak
- Grand Rabbi Yehudah Moshe Tyberg-Dancyger (1892-1973), author of Emunas Moshe, son-in-law of Rabbi Betsalel Yoir - 3rd Alexanderer Rebbe of Bnei Brak
- Grand Rabbi Avrohom Menachem Dancyger (1921-2005), son of the Emunas Moshe 4th Alexanderer Rebbe of Bnei Brak
- o Grand Rabbi Yisroel Danziger, son of Rabbi Avrohom Menachem -5th (and present) Alexanderer Rebbe of Bnei Brak
- # Grand Rabbi Yitzchok Menachem Mendl Dancyger (1880-1943), author of Akeidas Yitzchok, son of the Tiferes Shmuel - 4th Aleksanderer Rebbe
- o Grand Rabbi Yechiel Dancyger (1828 - 1894), first rebbe of the Aleksander dynasty - 1st Aleksanderer Rebbe
-------------------------------------------------------------
http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties
-------------------------------------------------------------
Menachem Dancyger was born in Aleksandrov in 1887 to Shmuel. He was a rabbi and married. Prior to WWII he lived in Aleksandrov, Poland. During the war he was in Aleksandrov, Poland. Menachem perished in 1943 in Auschwitz, Camp.
-------------------------------------------------------------
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28366&pgnum=20
-------------------------------------------------------------
http://ayzilbershlag.blogspot.co.il/2010/10/blog-post_726.html
GEDCOM Note
<p>ליקוטי תורתו בספר "עקדת יצחק"</p><p>הקים את ישיבת "ישמח ישראל"</p>
About רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, האדמו״ר הרביעי מאלכסנדר, הי"ד (עברית)
לאחר פטירת רבי שמואל צבי, הוכתר לאדמו"ר בנו רבי יצחק דנציגר, ודברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". הרב יצחק דנציגר נרצח בשואה במחנה טרבלינקה. בשנים שבין שתי מלחמות העולם (1917-1939) צמחה חסידות אלבסנדר במהירות והייתה לחסידות הגדולה ביותר בפולין. אך רובה ככולה הושמדה בשואה יחד עם שאר יהודי אירופה כולל רוב צאצאי האדמו"רים
נולד: שנת תר"מ (1880) באלכסנדר, פולין (סמוך ללודז'). נספה: אלול תש"ג (1943), בטרבלינקה.
ר' יצחק מנחם נולד בשנת תר"מ (1880) באלכסנדר, פולין (סמוך ללודז') לאביו הרב שמואל צבי, בעל "תפארת שמואל". ר' יצחק היה נכדו של האדמו"ר הראשון לבית אלכסנדר, ר' יחיאל דנציגר. הוא למד תחילה אצל דודו ר' ירחמיאל ישראל, בעל "ישמח ישראל", ולאחר פטירתו למד אצל אביו, הרב שמואל צבי. הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ד, ושימש בתפקיד 18 שנה. בהנהגתו הדגיש ענווה, אהבת ישראל וקירוב רחוקים. הוא הנהיג כי כל חסיד יתן יום יום 6 פרוטות לצדקה, וזו חולקה לאחר מכן למוסדות שונים. הרבי הקפיד מאוד בנושא של תפילה בציבור, ולכך חינך את חסידיו. היא הקים ישיבה גדולה באלכסנדר בשם "בית ישראל", וישיבה נוספת בלודז'. מלבד זאת הקימו חסידיו רשת של ישיבות אלכסנדר ברחבי פולין. בשבתות היו באים אליו מאות חסידים, ובימים נוראים – אלפים. הוא עצמו חי בצמצום, ואת רוב שעות היום הקדיש ללימוד תורה בנגלה ובנסתר. בתחילה היה הרבי רחוק מהחיים הפוליטיים, אולם בהמשך התקרב לאדמו"ר מגור ועודד את פעולותיה של אגודת ישראל, בעיקר בתחום החינוך.
בתקופת השואה בחודש אלול תרצ"ט, לפני פרוץ המלחמה, רמז האדמו"ר כי רדיפות הנאצים עלולות להיות קשות בהרבה מגזרות האוקראינים בפרעות ת"ח ות"ט. עד מהרה, ואולי יותר מהר משניבא, הוא חווה על בשרו את התגשמות דבריו. בצהרי יום ראשון, היום הראשון לסליחות תרצ"ט, הציתו הגרמנים את בית הכנסת באלכסנדר, על ספרי התורה שבו. הם תפסו את בית המדרש של הרבי ואת הדירות של הרבי וצאצאיו. בתחילת שנת 1940 הרסו את בית המדרש של הרבי, את דירתו ואת הישיבה שלו, כולל את ספריו ואת כתביו. בראשית ינואר הופיע גיליון "שטירמר" מיוחד המוקדש לאדמו"ר מאלכסנדר, והופיעו בו תמונתו, תמונת בית המדרש שלו ותמונות דירתו והמקווה, בצירוף שורה ארוכה של מעשיות ובדותות אנטישמיות. על פי הרב שמעון הוברבנד בספרו "קדוש השם" (מובא ב"בסתר רעם" לאסתר פרבשטיין עמ' 61) עבר הרבי לזמן קצר ללודז' והסתתר שם, אך עד מהרה נאלץ לעזוב גם את המקום הזה והגיע לגטו ורשה. תוך כדי נדודיו השיגו עבורו רישיון עלייה לארץ, אך הוא לא רצה להיפרד מצאן מרעיתו. בגטו עבד בשם בדוי עם אדמו"רים אחרים בבית החרושת לנעליים של שולץ בהנהלתו של אברהם הנדל. כאן המשיך לחזק את חסידיו, ואף שלח מכתבים למקורביו בגטאות אחרים שבהם קרא להם ללמוד ולהתפלל. בשנת 1941 כתב לבנו מתוך המחבוא: לא נשארה לנו אלא התפילה, שהיא קול, "כי קולך ערב" (מל' ערבים זה לזה) גם בעד השניים האחרים, צום וממון (כי צום וממון קשה היה לקיים). בגטו ורשה שהה האדמו"ר בסך הכול כשנתיים, ותוך כדי כך היה פעיל בין השאר כחבר בחברה להלוויית המת שדאגה במסירות למניעת ביזיון המתים – תופעה שהייתה נפוצה מאוד למרבה הצער. באמצע אלול תש"ב (1942) נתגלתה זהותו האמיתית של האדמו"ר. בעקבות זאת חטפו אותו הגרמנים והעלו אותו לרכבת. כמה ימים קודם לכן הכינו בבית החרושת זוג מגפיים למפקח הגרמני על הרכבות שהובילו את היהודים לטרבלינקה. אברהם הנדל, שניהל את המפעל וידע על כך, ניגש לאותו מפקח והתחנן בפניו שירשה להוציא את האדמו"ר מהקרון. הוא הראה לגרמני "אישור" שהסנדלר המומחה דנציגר נחוץ מאוד במפעל לעשיית מגפיים. במקום תשובה הפיל מפקח הס.ס. את אברהם הנדל לארץ והצליף עליו במגלב בעל רצועות ברזל. האדמו"ר נלקח לטרבלינקה, ושם נהרג כנראה בכ"ג באלול תש"ב. לקוטי תורה של האדמו"ר מאלכסנדר נדפסו בספר "עקידת יצחק".
- מקורות : אונגר מנשה – אדמו"רים שנספו בשואה.
- אלה אזכרה, חלק א.
- פרבשטיין אסתר – בסתר רעם.
- שמע ישראל, חלק א.
נולד: שנת תר"מ אביו: שמואל צבי מאלכסנדר חתן: רבי יחיאל מיכל אורבך מלודז' ניהל עדתו : אחרי פטירת אביו בשנת תרפ"ד נפטר: נהרג עקה"ש כג אלול תש"ב תורתו: בספר "עקידת יצחק" בניו: רבי ירחמיאל ישראל יוסף הי"ד, רבי יעקב פנחס שרגא ז"ל
חתניו: רבי שלמה יהושע דוד ויינברג - אדמו"ר מסלונים רבי מנדל הלברשטאם רבי חיים הלשטק - אוסטרובצה רבי יוסף הלוי שטערנפעלד רבי נפתלי צבי בורנשטיין - סוכטשוב רבי יעקב יחזקאל רבינוביץ - קרימילוב רבי אלימלך שפירא
רבי אלתר חיים בומגרטן ראה:
"עקידת יצחק" העיירה אלכסנדר נמצאת לא הרחק מלודז', המטרופולין הגדול. בימים כתיקונם היה המקום תל תלפיות להמוני בית ישראל שגדשו את מבואות העיירה ונהרו בהמוניהם להתבסם בזיו קדושת הרה"ק מאלכסנדר, מראשי אלפי ישראל וממנהיגי יהדות פולין. רבבות חסידים זרמו לאלכסנדר, ודמות קדשו של הצדיק נתנה את אותותיה בכל רחבי פולין. בי"ז אלול, עם פרוץ סערת המלחמה, שהה הרבי הקדוש רבי יצחק מנחם זצ"ל בעיירת הנופש ראפקה שעל יד קראקא. יחד עימו שהו בנו, אחיו, בני המשפחה, משמשים ומקורבים וחסידים מן הסביבה הקרובה. אחת התמונות המפורסמות והידועות, המעבירות צמרמורת בגוו, הינה התמונה בה נראה הרבי יושב על ספסל בעיירת המרפא, כשעל פניו רובצת עננה כבדה של דאגה וחשש. התמונה המפורסמת צולמה באותו יום י"ז אלול תרצ"ט! כשהתפשטה הידיעה כי הגרמנים כובשים בסערה את פולין, חיפשו הכל דרכים לחזור לבית, לאלכסנדר. חסידיו המסורים דאגו לשני אוטובוסים מיוחדים שיקחו את הפמליה הנכבדה לאלכסנדר בתוך סערת המלחמה, והרבי הגיע בשלום לביתו, אולם עד מהרה גמר אומר לעזוב את הבית ואת חצר הקודש. נודע כי הגרמנים מחפשים אחר הראבין עושה הפלאות, ותמונתו פורסמה בעיתונים. "מי יודע אם לא מגיעה עלינו תקופת גזירות קשה, דוגמת גזירות ת"ח ות"ט" - פנה אל הרבי אחיו הרה"צ רבי אברהם חיים הי"ד, והרבי נענה ואמר לו בעומדו על מפתן הדלת: "אני רואה יותר מכך"... הבריחה מן הבית נעשתה בחפזה וללא הכנה, ואך מעט הבגדים אשר לגופם, הטלית והתפילין ומעט בגדי שבת היו עימם. הרבי ומשפחתו הגיעו ללודז' הסמוכה, ואחד מחשובי חסידי אלכסנדר, הגביר ר' חיים גולדמן ז"ל, פינה לרבי את עליית הגג הגדולה של ביתו ברחוב פיוטרקובה, ושם התגורר הרבי יחד עם בנו, הרחק מעין רואה ותוך הסתתרות מוחלטת, במשך שבועות ארוכים, כשיתר בני המשפחה, הרבנית והילדים, מסתתרים במקום אחר. ספרי התורה הרבים שהיו באלכסנדר הוחבאו בעת ההפצצות על העיר בימים הראשונים של המלחמה באחד ממרתפי חצר הרבי. הגרמנים שהגיעו לעיר תפסו את כל מבני החצר, והשתלחו בחפצי הבית ואף שלחו ידם בספרי הקודש. במסירות נפש של ממש הצליחו יהודים מקומיים לחלץ מידי הארורים ספרים רבים וכן ספרי תורה שהוטמנו במרתף, והביאום למקום מבטחים תמורת שוחד עתק. בינתיים נערכו חיפושים קדחתניים אחר הרבי על ידי הגרמנים הארורים ועוזריהם הפולניים ה"פולקס-דויטשה". כשהבינו שהרבי המפורסם מאלכסנדר הצליח לחמוק מידיהם, מיהרו לכלות את זעמם ברהיטי הבית ובספרים הרבים שבספריה הענקית והנדירה באוצרות הרבי. בספריה זו היו ספרים יקרי ערך דוגמת התנ"ך הראשון שנדפס בדפוס על ידי דניאל בומברג בוינציה בשנת שע"ח, כתבי יד רבים וביניהם של המקובל רבי שלום שרעבי, ספר הגלגולים להאר"י הק' ועוד. הודות לכריכתם המעולה של הספרים, שרדו חלקם את השריפה הגדולה וניצלו ממאכולת האש. החיפושים הקדחתניים אחר הרבי המפורסם גרמו להחלפת המחבוא פעם אחר פעם. מביתו של ר' חיים גולדמן הועבר הרבי בחשאי לבית הנגיד ר' יונה פרנקל ז"ל, ומשם לבית ר' אברהם אבא איינהורן ז"ל, משם לבית הר"ר עוזר אוברבוים הי"ד, ועוד. משכלתה אליו הרעה והגיטו הלודז'אי הלך והצטמק, הוחלט להעביר את הרבי לווארשא, בה היה הגיטו הגדול ביותר בפולין. בקיץ ת"ש ברח הרבי מגיטו ווארשא ועבר לאוטבוצק, שם קיוה למעט שקט, יחסית, אך גם שם לא מצא מנוחה ויד הארורים החזירה את הרבי משם לגיטו ווארשא. "כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" - "מנהיג ישראל שעבודתו היא עבודת הקודש, חייב להגיש כתף ולשאת בעול עם כל יהודי", היה אחד מדברי התורה האחרונים שנשמעו מפי קדשו של הרבי הקדוש והנערץ, שנלכד על ידי הנאצים בווארשא וגורש לטרבלינקה, בה עלה על המוקד וקידש את שמו ית' בגאון, ה' יקום דמו. "רחמים גדולים" כתב הרבי פתק בכתב ידו ושלחו לחסידיו בגיטו צ'נסטוחוב לפני שעלה בסערה השמימה.
view all 16
Grand Rabbi Yitzhak Menachem Mendel Danziger, of Alexander's Timeline
| 1880 |
1880
|
Aleksandrow Lodzki, Zgierz County, Łódź Voivodeship, Poland
|
|
| 1905 |
1905
|
||
| 1913 |
1913
|
||
| 1917 |
1917
|
Aleksandrow, Poland
|
|
| 1920 |
1920
|
||
| 1923 |
1923
- 1943
Age 43
|
Aleksandrów Łódzki, Poland
|
|
| 1942 |
September 5, 1942
Age 62
|
Treblinka, Ostrów Mazowiecka County, Masovian Voivodeship, Poland
|
|
| ???? | |||
| ???? | |||
| ???? |